פעולת הדיבור בתפילה

  • הרב משה כהן
בית המדרש הוירטואלי

 

עיון ב'נפש החיים'

פעולת הדיבור בתפילה

בעיון האחרון, הראנו כי לדעת נפש החיים השפע המושפע מאת ה' בעקבות מעשינו אינו בבחינת קבלת שכר או מתן עונש אלא קביעת מציאות טבעית שהקב"ה חקק כחוק טבע בעולם שההשפעה הרוחנית והחיונית שבו תיהיה תלויה במעשי בני האדם.

תפיסה זו נשענת במידה רבה מאוד בכוח הרב וההשפעה העצומה שיש בידם של ישראל ושל האדם באופן כללי מכוח צלם האלוקים לתקן ולשכלל את העולמות- כפי שנתבאר באריכות בשער א של הספר.

תודעה זו שמעוררת אצל היהודי המתפלל אחריות גדולה על כל הנעשה סביבו ומעליו, מבקש ר' חיים, להטמיע בליבו ובמוחו של כל אחד למשך התפילה כולה. לדבריו, הקב"ה ממש בונה ממילות התפילה עולמות רוחניים שהם התשתית המחזיקה את העולמות החיצוניים שעומדים לנגד עיננו. כך הוא מבאר מדוע נדרשו ק"כ זקנים שחלקם נביאים כדי לתקן את נוסח ומטבע התפילה. אין מדובר רק בנוסח שנבחר לפי סגנון השפה הנהוגה בימי בית שני אלא מילים שנבחרו בקפידה בגלל יכולת פעולתם הרוחנית מטאפיסית בשל צירוף האותיות שלהן. כל אות הינה כמעין קוד של הופעת ה' ובצירופן המסויים מתקבלת הופעה מיוחדת של הקב"ה בעולם.

ההדגשה כאן כי לא הפניה האישית של המתפלל בניסוחו האישי והתעוררות ליבו התקרבותו לה' הן העיקר אלא דווקא האמירה של המילים עצמן מתוך יישוב הדעת היא זו שפועלת את פעולת התפילה. אין הדיבור נועד רק לצורכי ריכוז וסידור הדברים אלא שיש בכך לבוש מעשי למחשבתו ויצירה ממשית במציאות של רוח. על ידי דיבור האדם מלמטה מתעורר קולו הגדול של הקב"ה מלמעלה אם הדברים נאמרים בכנות ובאופן הראוי.

כמובן, שלאור דברים אלו יש לשאול האם באמת ר' חיים מבקש לשלול את כל כוונות התפילה והתעלות רצון האדם שנעשית בתפילה כפי שבעלי החסידות הדגישו רבות ואף הכריעו מבחינה מעשית כנגד ההלכה כדי לשמר ולקדם את הכוונות הללו? נראה שבדברים אלו הוא מוחה בתופעות אלו אך כפי שהזכרנו בעיונים הראשונים הוא מבקש להציע חלופה רוחנית למה שביקשה החסידות להציע בדרך עבודת ה' ולכן הוא מעמיד את יסוד התפילה על פעולתה הרוחנית בעולמות העליונים ומדגיש את ההקפדה על העניין המעשי של דיבור מילות התפילה ללא חריגה מן ההלכה. בהמשך נראה מה מקומה של הכוונה בתפילה לפי דבריו.

הרב משה כהן