דילוג לתוכן העיקרי

פרק כג | 1

קובץ טקסט

ספר בראשית פרק כג 1

קרא את הפרק בשלמותו:

וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה מֵאָה שָׁנָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה וְשֶׁבַע שָׁנִים שְׁנֵי חַיֵּי שָׂרָה: (ב) וַתָּמָת שָׂרָה בְּקִרְיַת אַרְבַּע הִוא חֶבְרוֹן בְּאֶרֶץ כְּנָעַן וַיָּבֹא אַבְרָהָם לִסְפֹּד לְשָׂרָה וְלִבְכֹּתָהּ: (ג) וַיָּקָם אַבְרָהָם מֵעַל פְּנֵי מֵתוֹ וַיְדַבֵּר אֶל בְּנֵי חֵת לֵאמֹר: (ד) גֵּר וְתוֹשָׁב אָנֹכִי עִמָּכֶם תְּנוּ לִי אֲחֻזַּת קֶבֶר עִמָּכֶם וְאֶקְבְּרָה מֵתִי מִלְּפָנָי:

התיאור שבפס' ב מעורר תמיהות רבות: מדוע שרה מתה בקרית ארבע בעוד אברהם לאחר מעשה העקידה שב לבאר שבע וכנראה שמשם הוא גם מגיע לספוד לה – מה גרם לפרידה הזו שרק עם מותה של שרה מגיע אברהם לאותו מקום?

הרמב"ן התייחס לשאלה קשה זו והסביר:

(ב) ויבא אברהם לשון רש"י, מבאר שבע ואין זה לומר שהיה עומד שם ממה שכתוב (לעיל כב יט) וישב אברהם בבאר שבע, כי איך תהיה שרה בחברון, אבל הכוונה לומר שהלך שם ביום לצרכו, ושמע במיתת שרה, ובא משם לספוד לה ולבכותה ולשון רבותינו (ב"ר נח ה) מהר המוריה בא וכן הוא לפי המדרש שכתבו הרב (רש"י כאן) כי שמעה בעקידה ופרחה נשמתה:

פירוש נוסף מצוי בדברי החזקוני על בראשית פרק כג פסוק ב

וי"א כשחלתה הוליכה שם משום דבחברון בסים אוירא וכששמעה בשורת העקדה מתה. לכך ויבא אברהם מבאר שבע לספד לשרה ולכך הוצרך לו לקנות שם אחוזת קבר כי לא היה שם מקום מושבו.

מכל מקום גם מן האמור בהמשך בפרק כד סז:

וַיְבִאֶהָ יִצְחָק הָאֹהֱלָה שָׂרָה אִמּוֹ וַיִּקַּח אֶת רִבְקָה וַתְּהִי לוֹ לְאִשָּׁה וַיֶּאֱהָבֶהָ וַיִּנָּחֵם יִצְחָק אַחֲרֵי אִמּוֹ:  

משתמע שלשרה היה אוהל בפני עצמה, עובדה שיש בה חידוש לאור האמור בפרק יח פס' ו:

וַיְמַהֵר אַבְרָהָם הָאֹהֱלָה אֶל שָׂרָה וַיֹּאמֶר מַהֲרִי שְׁלשׁ סְאִים קֶמַח סֹלֶת לוּשִׁי וַעֲשִׂי עֻגוֹת:

שם נראה כי אברהם ושרה היו מתגוררים באותו אוהל וכפי שמשתמע גם מפס' א-ב שם.

את הסיבה לפרידה כנראה שלא נדע לעולם, אמנם מה שכן נוכל להצביע על המשמעויות הנלוות לכך. שרה חוזרת לחברון – מקום שאברהם כבר נטה אליו את אהלו כאמור בפרק יג פס' יח: 

וַיֶּאֱהַל אַבְרָם וַיָּבֹא וַיֵּשֶׁב בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא אֲשֶׁר בְּחֶבְרוֹן וַיִּבֶן שָׁם מִזְבֵּחַ לַיהֹוָה

שם, בחברון גם ניתנה להם הבשורה על הולדת יצחק כאמור בפרק יח:

וַיֵּרָא אֵלָיו יְהֹוָה בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא וְהוּא ישֵׁב פֶּתַח הָאֹהֶל כְּחֹם הַיּוֹם:...וַיֹּאמֶר שׁוֹב אָשׁוּב אֵלֶיךָ

למעשה שרה חוזרת למקומם הראשון, אך אברהם משום מה נשאר לגור בבאר שבע ולאחר העקידה הוא מתבסס שם יותר ויותר. אמנם לשרה כנראה אין עניין בעסקיו של אברהם היא רוצה לחזור אל המקום הראשון אליו הגיעו לאחר העלייה ממצרים[1].

המשנה באבות מציינת כי עשרה נסיונות נתנסה אברהם אבינו ועמד בכולם (אבות פ"ה מ"ג), ובפרטי וסדר העשרה נסיונות מובאים כמה דעות במפרשים, והכיוון הכללי הוא שנסיון העקידה הוא האחרון, ודבר זה נראה ע"פ הנאמר במסכת סנהדרין (פט, ב) והובא בפירש"י עה"פ "והאלוקים נסה את אברהם" (בראשית כב, א) עמוד לי בנסיון זה שלא יאמרו אין ממש בראשונים, ומשמע שבנסיון זה נשלמת סדרת הנסיונות המוכיחים את דבקותו של א"א בקב"ה ועי' בפירוש הרמב"ם והברטנורא על אתר.

אמנם קיימת שיטה אחרת והיא שיטת רבינו יונה הסובר שנסיון העקידה הוא הנסיון התשיעי, ואילו העשירי היה קבורת שרה, שנאמר לו "קום התהלך בארץ לארכה ולרחבה כי לך אתננה" וכשמתה אשתו לא מצא מקום לקברה עד שקנאו ולא הרהר להודיע כמה חיבתו של אברהם אבינו", עכ"ל.

על פי שיטתו של רבינו יונה בפרשיה זו מתנסה אברהם אבינו בקניין הארץ. למעשה מי שגורם לאברהם לעמוד בנסיון היא שרה אימנו, אלמלא היתה נשארת בבאר שבע סביר היה להניח שאברהם לא היה נתקל בקשיים בקבורתה שכן אבימלך כבר הבטיח ונשבע לו 'הנה ארצי לפניך בטוב בעיניך שב' אמנם שרה לוקחת את אברהם במיתתה למקום אחר למקום בו התגלה אליו הקב"ה והבטיחו:

כִּי אֶת כָּל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה רֹאֶה לְךָ אֶתְּנֶנָּה וּלְזַרְעֲךָ עַד עוֹלָם: (טז) וְשַׂמְתִּי אֶת זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ אֲשֶׁר אִם יוּכַל אִישׁ לִמְנוֹת אֶת עֲפַר הָאָרֶץ גַּם זַרְעֲךָ יִמָּנֶה: (יז) קוּם הִתְהַלֵּךְ בָּאָרֶץ לְאָרְכָּהּ וּלְרָחְבָּהּ כִּי לְךָ אֶתְּנֶנָּה:

אותה שרה שמאלצת את אברהם לוותר על ישמעאל היא אותה שרה שמאלצת אותו לוותר על עסקיו בבאר שבע ולקנות לו אחוזה דוקא בחברון. ייתכן שזהו הנסיון של אברהם האמנם יטרח אברהם כל כך בקניין האדמה בחברון או שמא יסיע את שרה בחזרה לבאר שבע?

דומה כי דברינו מוצאים את מקומם בתוך דבריו של החזקוני לפס' ד:

גר ותושב אנכי עמכם, גר - שבאתי מארץ נכריה, ותושב שדעתי להתיישב עמכם.

כאן פרש"י ואם לאו אטלנה מן הדין ואם תאמר הרי בפרשת לך לך גבי והכנעני והפרזי אז יושב בארץ פרש"י עדיין לא היה לאברהם חלק בארץ שעדיין לא היה לאברהם זרע וכתיב לזרעך אתן את הארץ הזאת אבל עכשיו בפרשת חיי נולד יצחק והיה לו חלק בארץ.

למעשה במיתתה שרה גורמת לאברהם לבוא לרשת את הארץ מן הדין, שרה שהביאה את יצחק היא זו שתביא לאברהם גם את ארצו – ארץ כנען.

ואכן אברהם עומד בנסיון ומתחיל לנהל משא ומתן על רכישת הקרקע, שעל כך נעמוד בפעם הבאה.

 

 

[1] ייתכן כי גם הכתוב אינו רואה בעין חיובית את הישארותו של אברהם בבאר שבע. כלפי מה הדברים אמורים? לאחר העקידה מופיע התיאור הבא: וַיָּשָׁב אַבְרָהָם אֶל נְעָרָיו וַיָּקֻמוּ וַיֵּלְכוּ יַחְדָּו אֶל בְּאֵר שָׁבַע וַיֵּשֶׁב אַבְרָהָם בִּבְאֵר שָׁבַע: שיבתו של אברהם אל נעריו והליכתו אל באר שבע יש בה משהו מאכזב. כזכור עמדנו על כך שפרידתו של אברהם מנעריו הכרחית להתקרבותו אל הר האלהים עם יצחק בנו, עמדנו על כך שעם עזיבת הנערים יצחק עובר ממעמד של נער (ואני והנער נלכה עד כה) למעמד של בן ('הנני בני') הבאנו גם את דבריו של רש"י שמזהה את אותם נערים כישמעאל ואליעזר ובפירוש דבריו הצענו כי רש"י מרמז לא רק על עזיבה רגעית של הנערים כי אם על עזיבה של תפיסה שהיתה לו ביחס אל שני הנערים ישמעאל ואליעזר שייתכן והם יירשו אותו ברבות הימים ועם עזיבתם מתאמתת אצל אברהם הידיעה כי יצחק הוא היחידי אשר יירש אותו. אמנם למרות כל התקוות שתלינו באותה עזיבה, לנגד עינינו -עם סיום הפרשה - אברהם חוזר לנערים, חוזר לבאר שבע והיחיד שנעדר מכל הסוף ה'טוב' הזה הוא יצחק שלא מוזכר ולו במילה לאחר ירידתו מן ההר. ותחת אשר הלך אברהם עם יצחק 'וילכו שניהם יחדיו' כעת הוא הולך עם נעריו 'ויקומו וילכו יחדיו אל באר שבע' - על אף מעשה העקידה אברהם חוזר לאותה באר שבע ולאותם הנערים, כאילו שום דבר לא השתנה, לא מודע לכח האצור בבנו ביצחק יורשו ויורש הארץ – ארץ כנען ולא ארץ פלישתים. ייתכן ובעלייתה של שרה חברונה יש משום קריאת כיוון חלופית לאברהם ונסיון להשבתו אל המקום אשר עמד שם בראשונה.

תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)