פרק 32א: ובקשתם משם (1א): מבוא

  • הרב ראובן ציגלר

מכול יצירותיו של הרב סולוביצ'יק, ובקשתם משם היא אולי הכי העמוקה והכי נלהבת. הוא כתב אותה בפרץ השראה לאחר שסיים את איש ההלכה, ואמר עליה לאחר שנים: "לפי דעתי עולה הוא [על איש ההלכה] בתוכנו ובצורתו."[1] חתנו ותלמידו, הרב אהרן ליכטנשטיין, מתאר את נסיבות כתיבתו של הספר:

את מסתו, "ובקשתם משם" – שראתה אור רק [בשנת 1978], אך בעיקרה נכתבה, בגלגולה הראשון תחת הכותרת "איש האלקים", צמוד ל"איש ההלכה", בעיצומה של מלחמת העולם השנייה – הוא כתב כאחוז טירוף. אם התיישב לכתוב בערב היה ממשיך, ללא הרף, עד שחר. חותנתי ע"ה, מתוך דאגה לשלומו, הייתה שואלת: מה זה ועל מה זה, וכלום אין העניין סובל דחייה למחרת; והוא, בעל הלבבות המתרוצצים, בשלו.[2]

ואכן, עקבות "הלבבות המתרוצצים" של הרב, עקבות מעורבותו האישית העמוקה בשאלות שהעלה בספר, עקבות התמודדותו היצירתית והעוצמתית עם שאלות הליבה הנוגעות לחיים הדתיים וההלכתיים, ניכרים לעין הקורא את ובקשתם משם. בסוף פרק 35 נדון בהיסטוריה של כתיבת הספר ובקשר בינו לבין איש ההלכה; אולם ראשית ננתח את רעיונותיו העיקריים ואת משמעויותיהם.

המטאפורה המרכזית

כותרת הספר מקורה בספר דברים (ד, כט), שם נאמר לעם ישראל שבעתיד יוגלו בגלל חטאיהם, ובכל זאת "ובקשתם משם את ה' א-להיך ומצאת כי תדרשנו בכל לבבך ובכל נפשך". מילות הפסוק הן ניסוח בהיר ומדויק של נושאו המרכזי של הספר: החיפוש אחר הא-לוהים. אמנם, אף על פי שהכותרת לקוחה מספר דברים, המטאפורה המרכזית בספר קשורה בספר תנ"כי אחר: שיר השירים.

שיר השירים מתאר את היחסים בין צמד נאהבים, ועל פי המסורת היהודית מגילה זו משמשת כאלגוריה ליחסים בין הקב"ה לבין עם ישראל, או ליחסים בין הקב"ה לבין האדם.[3] הרב סולוביצ'יק מדגיש נקודה תמוהה בשיר השירים: הנאהבים עורגים זה לזה, ובכל זאת, פעם אחר פעם, אינם מנצלים את ההזדמנויות למפגש ביניהם. כאשר יכול הדוד לפגוש סוף סוף את אהובתו, הוא מסתתר בין הסלעים. מדוע הוא נמלט? גם התנהגותה של השולמית מעלה תמיהות. היא מחפשת אחר אהובה בכל ישותה ואפילו מתארת את עצמה כ"חולת אהבה" (ב, ה). כאשר אהובה מגיע לבסוף ונוקש על דלתה, היא מתמהמהת לפתוח לו את הדלת. לבסוף, כאשר היא יוצאת ממיטתה ופותחת את הדלת – אהבתה סוערת, לבה גועש – היא מגלה שהוא כבר עזב: "דודי חמק עבר" (ה, ו).

מהי המשמעות של מחזר העורג אך מסתתר, ושל אהובה המתגעגעת אך מסתירה עצמה? הרב מבין את ה"משחק" המוזר הזה לאור הפרשנות האלגורית שלו עצמו: הא-לוהים אינו חושף עצמו במלואו, והאדם נסוג מפני
הא-ל בדיוק ברגע בו יוכלו להיפגש. מטרת ובקשתם משם היא לתאר כיצד האדם חווה דיאלקטיקה זו של רצוא-ושוב, ולהסביר כיצד הוא יכול להתעלות מעליו.

שכל והתגלות כחוויות דתיות

האדם יכול לפגוש את הא-לוהים בשתי דרכים עיקריות. הדרך הראשונה, אותה האדם יוזם, מושגת באמצעות חקר העולם (הן עולם תופעות הטבע והן העולם האנושי) תוך שימוש בשכל וביכולות אנושיות אחרות. הדרך השנייה, שבה א-לוהים הוא היוזם, היא באמצעות התגלות א-לוהית, המגיעה ממקום שהוא מעבר לעולם הנברא ומעבר לגבולות ההבנה האנושית.

ההוגים הדתיים של ימי הביניים עסקו במתח שבין השכל להתגלות, אך הרב סולוביצ'יק "מתמודד עם הנושא באופן המודרני האופייני לו. שכל והתגלות אינם נתפסים כשני מקורות נפרדים של ידע או כשתי תורות נפרדות, אלא כשני אופנים שונים של חוויה, שתי דרכים שונות להתחבר לא-לוהים, שתי עמדות אותן יכול היחיד לנקוט".[4]

על פי הפילוסופיה המודרנית, קטגוריות השכל האנושי קבילות רק בעולם הטבעי (ולא בתחום המטאפיזי), ולכן מתייחס הרב סולוביצ'יק לחוויית הא-לוהים בתוך העולם הטבעי כאל "החוויה הדתית השכלנית", "חווית בראשית", "החוויה הקוסמית," "התודעה הטבעית", "התודעה הדתית הטבעית" ו"התודעה האונטולוגית." מנגד, חוויית הא-לוהים המוענקת על ידי התגלות ה' מתקראת פשוט "התודעה הגילויית", "התודעה הנבואית" או "חוויית סיני". אחד הנושאים המרכזיים והחשובים ביותר בספר הוא הרעיון ששני סוגי התודעה הדתית, הטבעית והגילויית, חיוניים לחיים הדתיים (וכן לחיים אנושיים בכלל).

בספרובקשתם משם מוצגים שלושה שלבי התפתחות של התודעה הדתית, אותם נוכל לסדר בטבלה הבאה:

 

בראשית

סיני

1

בטחון

פחד

2

אהבה

יראה

3

             דבקות

 

כעת נציג את ההתפתחות הזאת בקיצור נמרץ, ובהמשך נסביר כל שלב בפירוט רב יותר. בשלב הראשון, האדם מבקש להיפגש עם א-לוהים במסגרת התחום המוגבל של הטבע והשכל, אך בסופו של דבר מוצא שהמפגש הזה אינו מספק, וברגע המשבר מפתיעה אותו התגלותו של הא-ל. מכאן מתפתחת דיאלקטיקה בין הביטחון המגולם ב"תודעה הטבעית" של הא-לוהים, לבין הפחד הנובע מ"התודעה הגילויית". בשלב השני, מעמיקה הדיאלקטיקה של החוויות הסותרות (ביטחון ופחד) והופכת לדיאלקטיקה של חוויות משלימות, אהבה ויראה. בשלב הסופי, השלישי במספר, גוברת חוויית הדבקות בא-ל על הניגוד שבין החוויה השכלית לבין החוויה הגילויית.

כעת נוכל לראות שפרקי הספר מתאימים היטב למבנה הזה:

א.      פרק א הוא הקדמה פואטית לספר.

ב.       פרקים ב-ז מתארים את השלב הראשון.

ג.        פרקים ח-י מתארים את השלב השני.

ד.       פרקים יא-יט מתארים את השלב השלישי.

ה.      פרק כ הוא סיכום של כל השלושה.

בשל מבנה זה מתחלק הספר לשני חלקים מרכזיים: עשרת הפרקים האחרונים מבטלים למעשה את הדיכוטומיות המתוארות בעשרת הפרקים הראשונים.

לב מחפש

הדרך הטובה ביותר לסכם את הספר היא לעבור על שמות הפרקים, המתארים את מסעו של האדם בחיפוש אחר הא-לוהים. המילה "לב", במובנה כמקור הרגשות והתודעה, חוזרת על עצמה בשמות הפרקים השונים, ומזכירה לנו שיצירה זו עוסקת בפנומנולוגיה דתית ולא בפילוסופיה דתית. במילים אחרות, הספר עוסק בסוגים של תודעה וחוויה דתית, ולא בבעיות אינטלקטואליות של הגיון, הוכחות או ראיות.[5] לכן, אך הולם שהדימויים והציטוטים מובאים בעיקר משיר השירים, שיר האהבה הנשגב של התנ"ך.

א.      הלכה גלויה ואהבה מסותרת – כותרת זו מגדירה את התמה המרכזית של הספר: ביקוש האהבה במסגרת המדכאת לכאורה של ההלכה: אהבה הן מצדו של הנותן הא-לוהי והן מצדו של בן האנוש המקיים את מצוותיו.

ב.       לב עורג – הביקוש החופשי והמאושר של אדם אחר הא-לוהים בתחום הטבע והיצירות האנושיות (חווית בראשית), המתבטא בפסוק "משכני אחריך, נרוצה!" (שיר השירים א, ד).

ג.        לב נכזב – כישלון החוויה הדתית שהיא לגמרי שכלית, כפי שמתבטא בפסוק (שמופיע כציטוט הפותח בפרק ג, סעיף ב): "דודי חמק עבר" (ה, ו).

ד.       לב נפתע – התגלותו הפתאומית של הא-לוהים (חווית סיני); "אני ישנה ולבי ער, קול דודי דופק!" (ה, ב).

ה.      לב כוסף ומפחד – השוואה בין חווית בראשית לחווית סיני ותיאור הדיאלקטיקה ביניהן; הרצון להתקרב אל הא-לוהים והפחד מפני הקרבה באים לידי ביטוי בפסוק: "לא תוכל לראות את פני כי לא יראני האדם וחי" (שמות לג, כ).

ו.        לב מפולג – כמו הפרק הקודם: הדיאלקטיקה בין חווית בראשית לחוויית סיני; "ופחד ורחב לבבך" (ישעיהו ס, ה).

ז.        לב רץ ובורח – אותה הדיאלקטיקה לעיל; "וירא העם וינועו ויעמדו מרחוק" (שמות כ, יד).

ח.      לב מתנחם – השלב השני: הדיאלקטיקה של ניגוד והמתח בין פחד לבין ביטחון, הופכת לדיאלקטיקה משלימה של אהבה ויראה.

ט.      ללא כותרת – דוגמאות למרכזיות הדיאלקטיקה בין אהבה ליראה בעבודת ה'.

י.        "זה אלי ואנוהו אלהי אבי וארוממנהו" (שמות טו, ב) – הידמות לא-לוהים (imitatio Dei) כביטוי לדיאלקטיקה המשלימה של אהבה ויראה.

יא.    מן הידמות לדביקות – דוגמאות לשלב השלישי, דבקות; מכאן ואילך, הכותרות מלאות יותר ויותר תשוקה.

יב.     לב מתדבק – הבדלים בין המושג המיסטי של "ההתאחדות עם א-לוהים" לבין הדבקות ההלכתית.

יג.      "שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני" (שיר השירים ח, ג) – הרקע הפילוסופי לרעיון הדבקות.

יד.     ללא כותרת – עוד על הרקע הפילוסופי לרעיון הדבקות.

טו.    ללא כותרת – שתי טכניקות או שני ביטויים של רעיון הדבקות: שלטון השכל והעלאת הגוף.

טז.    ללא כותרת – ההלכה והעולם.

יז.      לב מתנבא – שיאה של הדבקות; האדם מוצא בחוויית סיני את מה שחיפש בחוויית בראשית.

יח.    ללא כותרת – יצירה והתמדת ההתגלות.

יט.    לב רץ לבלתי שוב – המסורה כהתמדת ההתגלות: "שימני כחותם על לבך כחותם על זרועותיך" (שיר השירים ח, ו).

כ.       סיכום.

בפרקים הבאים נבחן ביתר פירוט כל אחד משלושת השלבים של התפתחות התודעה הדתית.[6]

 

השיעורים הקודמים בסדרה: http://tinyurl.com/the-rav. 

שאלות והערות תתקבלנה בברכה: [email protected].

 

 


[1] מתוך מכתב משנת 1963 אל הרב ד"ר שמואל ק. מירסקי, שפורסם באיש על העדה, עמ' 326. הרב שלום כרמי, תלמידו הקרוב של הרב סולוביצ'יק, סיפר שהרב סבר שובקשתם משםהוא "תרומתו התיאולוגית החשובה ביותר" ( “The Beginning of Wisdom,” First Things 195, Aug/Sept 2009, 39).

[2] "דברי הספד על הגרי"ד סולוביצ'יק", מסורה ט (אדר תשנ"ד), עמ' יז.

[3] המדרש, התרגומים, רש"י ור' יהודה הלוי מציעים את הפרשנות הראשונה, בעוד רבנו בחיי אבן פקודה והרמב"ם מציעים את השנייה. ראו את הדיון בהערה 1 של ובקשתם משם, עמ' 119‑121.

[4]Lawrence Kaplan, “Joseph Soloveitchik and Halakhic Man,” in The Cambridge Companion to Modern Jewish Philosophy, eds. Michael L. Morgan and Peter E. Gordon (Cambridge, 2007), 221.

[5] עובדה זו בולטת במיוחד בסעיף ב של פרק ב (עמ' 127‑132) ובהערה 3 (עמ' 127‑129), כאשר הרב מציע פרשנות מחודשת להוכחות ההגיוניות לקיומו של הא-לוהים במונחים חווייתיים. נושא זה עלה כבר במסגרת דיוננו באיש האמונה הבודד ונשוב אליו שוב בסופו של פרק 34.

[6] בסעיף הסיכום של פרק 35 נראה, שניתן להבין את שלושת השלבים של התפתחות התודעה הדתית כשלוש גישות להלכה. לפירוט שלושת השלבים ראו גם את המבוא (שכתבתי יחד עם פרופ' דוד שץ) לתרגום האנגלי של ובקשתם משם: And from There You Shall Seek, trans. Naomi Goldblum(Jersey City, 2008), xi–xxxix. חלקים מהפרק הנוכחי ומשלושת הפרקים הבאים שאובים מתוך הקדמה זו.