בא | פסח וחג המצות - שני חגים?

[1] ערוך ומקוצר מתוך הספר 'זכור ושמור – טבע והיסטוריה נפגשים בשבת ובלוח החגים', פרק שלישי.

[2] ראו מאמרי 'פסח לוט ופסח מצרים', באתר שלי. הרחבה לשיעור כולו במאמר 'פסח וחג המצות' הנמצא גם הוא באתר.

[3] יניי והקליר, בפיוטי 'ויהי בחצי הלילה' ו'ואמרתם זבח פסח'.

[4] ראו הסברו של אבי מורי ז"ל למשמע הלשוני של 'אך = אכן', בספר 'ארץ המוריה – פרקי מקרא ולשון' (אלון שבות התשס"ו), עמודים 380-357, ובמיוחד בפסוק זה בעמוד 365, ובהערה 212 שלי שם.

[5] כדעת רבי יהושע במכילתא (מסכתא דפסחא פרשה ט"ו), רש"י (שמות י"ב, מ"ד) ורמב"ם הלכות קרבן פסח פרק ט', ט').

[6] ראו ממצאי סקר גוטמן, 'אמונות, שמירת מצוות ויחסים חברתיים בקרב היהודים בישראל'. הסקר הראשון, שנערך בתשנ"ב-נ"ג, פורסם בירושלים בתשנ"ד, הסקר השני משנת תש"ס (פורסם בתשס"ב) והסקר השלישי משנת תשס"ט (פורסם בתשע"ב). התוצאות העיקריות השתנו מעט בסקר השני בעקבות העלייה הגדולה מרוסיה, של מאות אלפי יהודים ומשפחות מעורבות, שרובן לא נהגו לא מילה ולא פסח. אולם, בסקר השלישי חזרו התוצאות להיות דומות לאלה של הסקר הראשון. אכן, זהו נס של קיבוץ גלויות מארבע כנפות הארץ, שמזכיר את יציאת מצרים, אבל גדול ממנו בהיקפו לאין שיעור.   

[7] בדיבור שבת בעשרת הדיברות יש 'זכור (בשמות) ושמור' (בדברים), וכן בקיום הלוח הכפול – "זכור את היום הזה... היום אתם יֹצאים בחֹדש האביב" (בשמות), ו"שמור את חֹדש האביב ועשית פסח ל-ה'..." (בדברים).

[8] כמו ב"ושמרו בני ישראל את השבת" (שמות ל"א, ט"ז), יש בשמות לשון 'שמירה' גם בקיום הלוח – "ושמרת".

[9] "אביב" במקרא זו תבואה מבשילה (לא פריחה). ראו שמות ט', ל"א וויקרא ב', י"ד.

[10] זהו גם 'הבן שאינו יודע לשאול' בהגדה, ואלו הם הרוב הגדול של הבנים. אין כל טעם במחשבה הרווחת על ילד קטן שרק מתחיל לדבר ולשיר, כי התורה וחז"ל דיברו בבנים גדולים ובני דעת, כמובן. 

[11] בתורה אין הבחנה בין בנים שונים אלא בין שאלות שונות: משמעות הפסח, פדיון בכורות וטעם המצוות בכללן. 

[12] ראו רמב"ם בספר המצוות, מצוות עשה, סוף קנ"ג (קידוש החודש ועיבור השנה), וכן רמב"ן לשמות י"ג, ד'.