פרשת יתרו - לא יהיה לך אלהים אחרים על פני

  • הרב עודד מיטלמן

פרשת יתרו - "לא יהיה לך אלהים אחרים על פני"

במצווה כו מונה ספר החינוך את האיסור להאמין באלוהות אחרת, וקובע כי עונשו של העובר על איסור זה הוא סקילה. בין דיני המצווה הוא מונה את האיסור לקבל על עצמו אלוהות חוץ מה', ואת האיסור לעבוד אותה בעבודה המיוחדת לה, או באחת בארבע עבודות אחרות - זביחה, ניסוך, הקטרה והשתחוויה.

ה"מנחת חינוך" עומד על כך שפירוט העבודות האסורות הוא לשיטת הרמב"ן. הרמב"ם, לעומתו, מונה חמישה איסורים נפרדים: האיסור לעבוד אלוהים אחרים בכל אחת מהעבודות נמנה לדעתו כלאו בפני עצמו, ו"לא יהיה לך" פירושו שלא לקבל אלוהות אחרת. המשמעות המעשית של מחלוקת זו נוגעת לאדם הרואה את חבירו עובד עבודה זרה ומבקש להתרות בו, לפי הדעות הסבורות שיש לציין בפני העבריין את האיסור הספציפי שעליו הוא עומד לעבור.

יסודה של שיטת הרמב"ם מצוי בגמרא בסנהדרין, המביאה מקור מיוחד לכל אחת מהעבודות. אך מדוע באמת לא יכלה התורה לכלול את כל העבודות האסורות באיסור "לא יהיה לך"? כדי להסביר זאת, מחלק ה"מנחת חינוך" בין איסור "לא יהיה לך" לבין איסורי העבודות האחרים: האיסור של "לא יהיה לך" חל על כל החפצים שבעולם - אסור לאדם לקבל על עצמו שום חפץ לאלוהות, ומאיסור זה נגזר גם איסור לעבוד חפץ כזה. האיסורים האחרים נוגעים רק לחפצים שאחרים עובדים אותם כאלוהות, ואינם נוגעים לחפצים סתמיים כלל. כדוגמא, אבן שאף אחד אינו מאמין בה - מותר להשתחוות לה או לזבוח לה, אך אסור לקבל אותה לאלוהות. לכן, אין מנוס לשיטת הרמב"ם מלהבחין בין האיסורים השונים.

על פי הבחנה זו, פותר ה"מנחת חינוך" קושייה נוספת על שיטת הרמב"ם. הרמב"ם פוסק שהעובד עבודה זרה תחת איום על חייו - פטור ממיתה. הקשה עליו הרמ"ך: הלא העובד עבודה זרה בדרך עבודתה - חייב, אפילו אם הוא מתכוון לבזותה. כך, לדוגמא, אדם המשליך אבנים על פעור - חייב, אפילו אם הוא מתכוון לבזותו, שכן זוהי דרך עבודתו הרגילה. אדם המתכוון לבזות את העבודה הזרה - ודאי אינו מתכוון לקבל אותה לאלוה, ומדוע הוא חייב מיתה (בניגוד לעובד עבודה זרה באונס)? מכוח קושייה זו, ה"כסף משנה" אכן טען שהעובד עבודה זרה בדרך ביזיון אינו חייב מיתה, שכן הוא נחשב כשוגג.

ה"מנחת חינוך" מתרץ קושייה זו באופן אחר: התורה אסרה את עצם העבודה הזרה, בלי קשר לקבלת האלוהות, ולכן הם נמנים כאיסורים נפרדים. מכאן, שאפילו העובד דרך ביזיון חייב מיתה. העובד עבודה זרה באונס פטור מסיבה שונה לחלוטין - בגלל הפטור הכללי של העובר עבירה באונס, משום "אונס רחמנא פטריה".