פרשת פינחס - כהונה אהבה ושלום

  • הרב עדיאל זימרן

פרשת פינחס - כהונה, אהבה ושלום

בראשית הפרשה, ה"שפת אמת" מציב בפנינו שאלה חשובה: התורה מעידה שהקב"ה נתן לפינחס שכר על קנאותו, "ברית כהונת עולם". אולם פינחס הלא היה כהן ממשפחת הכהונה, ומדוע נצרך לקבל כהונה בעקבות מעשהו? עונה על כך ה"שפת אמת": פינחס לא נמשח לכהונה באופן טבעי, אלא זכה בה רק בעקבות מעשיו שלו. מעשיו הוכיחו את שלמותו, ולכן קיבל את ברכת הכהונה. מעשה פינחס נעשה מתוך אהבת ה' וגרר אחריו את אהבת ה' לישראל, "ועל ידי שמתוך אהבה עשה דין בחוטאים, עירב וחיבר החסד עם הדין, ועל ידי זה בא לבחינת כהן וחסד גם על פי הדין".

כאשר הרג פינחס את זמרי בן סלוא, עדיין היה אדם פשוט. דווקא אדם פשוט, אם כן, עורר את אהבתו של הקב"ה לישראל, ועל כך קיבל הוא את ברית השלום. "ופעל כן שיזכה כל אדם לבחינת אהבה ושלום על ידי היראה. וכן בכל שבת קודש, שזוכין על ידי ימי העבודה לבחינת שבת שהוא אהבה". מעשה פינחס מלמד שכל אדם פשוט יכול לקנות את מעמדו מול ה', ולהעלות את כל ישראל למדרגה גבוהה במעשיו שלו.

אהבת הקב"ה את ישראל עוטפת ומגינה עלינו מכל רע. היא היוצרת את שלמותנו, "כי רצונו יתברך מקיים כל הנבראים והוא שלמות הכל, וה' יתברך בחר בישראל, וכשמתגלה אהבתו לישראל - אין שום חטא וקטרוג יכול לבטל זה". כדי שיוכלו ישראל להחזיק בשפע שמשפיע עליהם הקב"ה, הם צריכים להיות שלמים. ביכולתו של הכהן לאחד את ישראל ולשמור על שלמותם: כך אהרן (שהיה רודף שלום [אבות א', יב]), וכך פינחס.

דברי ה"שפת אמת" על השלום והאהבה משקפים מסלול דו-כיווני הקיים בינינו לבין הקב"ה: מצד אחד, השלמות של האדם מאפשרת לו להגיע אל הקב"ה ולקבל ממנו את השפע; מצד שני, שלמות האדם ניתנת לו ע"י הקב"ה עצמו. אהבת ה' את ישראל עוטפת אותנו בשלמות ומאפשרת לנו להחיל את ברכת ה' עלינו. האהבה היא פועל יוצא של תנועת האדם אל ה' במעשי היומיום ובמעשים גדולים, ופועל יוצא של תנועת ה' אלינו בחזרה. מסלול האהבה בינינו לבין הקב"ה מגדיר את עם ישראל ואת הקשר שבינינו לבין הקב"ה.