פרשת קדושים - איסור הקפת פאת הראש

  • הרב עודד מיטלמן

איסור הקפת פאת הראש

כמצווה רנ"א מונה ספר החינוך את האיסור להקיף את פאת הראש. מדיני המצווה, שאסור להשוות את השיער שאחורי האוזניים, פאות הלחיים והפדחת. שניים חייבים מלקות על איסור זה: המגלח (בין אם גילח גדול או קטן) והמתגלח (אם סייע למגלח במלאכתו). לאישה, לעומת זאת, מותר להקיף את שיער ראשה.

מהתוס' ומהריטב"א עולה שהמתגלח חייב גם אם לא עשה מעשה. במקרה כזה הוא אמנם אינו לוקה (שכן אין לוקים על לאו שאין בו מעשה), אך הוא עובר על הלאו. לעומת זאת, ה"כסף משנה" כותב שאם המתגלח לא עשה מעשה - הוא אינו עובר כלל על הלאו. מקשה על כך ה"חכם צבי": וכי מדוע העובדה שהמתגלח לא עשה מעשה פוטרת אותו מחיוב על הלאו? הרי ישנם לאווים רבים שאין בהם מעשה, ומעולם לא שמענו שמי שאינו עושה מעשה אינו עובר עליהם?

נראה שהתשובה לשאלה זו נעוצה בשאלת גדר האיסור. ניתן להבין שישנם שני איסורים נפרדים - לגלח ולהתגלח, ולדרך זו צדקו דברי התוס' והריטב"א, והמתגלח עובר על הלאו גם אם לא עשה מעשה. אמנם, ייתכן שהאיסור הוא אחד - לגלח בלבד, ובפעולת הגילוח משתתפים המגלח והמתגלח, ולכן שניהם עוברים על האיסור. מעתה, מובנת דעת ה"כסף משנה", שאם המתגלח אינו עושה מעשה - הוא לא עובר על הלאו, שהרי הוא אינו מסייע לתהליך הגילוח.

לאור החלוקה העקרונית הזו, נוכל למצוא מזור לקושייה שהקשה ה"מנחת חינוך": מצאנו שמותר לאישה לגלח את שיער ראשו של בנה הקטן, אך לעומת זאת, אסור לגדול להשוות את שיער ראשו גם אם המגלחים אותו הם אישה או גוי, שאינם מצווים באיסור זה. מדוע, אם כן, מותר לאישה לגלח קטן? הלא היא מאכילה אותו איסור בידיים?! ה"מנחת חינוך" נזקק לתרץ שזהו דין מיוחד וייחודי, שמותר לאישה לגלח את שיער ראשו של קטן.

לדברינו לעיל, ייתכן שהדברים מובנים היטב. בבסיס הקושייה עומדת ההנחה שאסור לגלח אדם אחר כשם שאסור להאכיל אדם אחר במאכלים אסורים. אמנם, ייתכן שאין להשוות בין שתי הפעולות. במקרה האחרון, ישנו צד העובר על האיסור (האוכל) וצד המסייע לו לעבור עליו (המאכיל). במקרה הראשון, לעומת זאת, יש פעולה אחת בלבד, וכל מי ששותף לה - עובר על האיסור. כאשר אדם מאכיל קטן בחזיר - הוא מסייע לו לעשות מעשה אסור; כאשר אישה מגלחת את ראשו של קטן - הקטן אינו נחשב לשותף במעשה (שכן הוא קטן), וממילא גם האישה אינה מסייעת לו לעבור איסור, ולכן הדבר מותר (וכך תירץ ב"בית אפרים").