דילוג לתוכן העיקרי
קובץ טקסט

קניין אגב

אחת מדרכי הקניין המעניינות היא קניין אגב, שמקורו במשנה במסכת קידושין (כו ע"א) ובגמרא שם, הלומדת אותו מפסוק בדברי הימים. קניין אגב הוא פתרון למצב שבו החפץ הנקנה אינו בפנינו, ועל כן לא ניתן לקנותו בקניינים הפיזיים הרגילים (כגון משיכת החפץ או הגבהתו): ההלכה מאפשרת לקנות מיטלטלין אגב מעשה קניין על קרקע. קרקע יכולה להיקנות גם בקניינים שאינם נעשים בגופה, כגון כסף או שטר, וקניין אגב מגדיל, אם כן, באופן משמעותי את היכולת להעביר בעלות על מיטלטלין.

אלא שבכמה מקומות מציעה הגמרא הגדרה רחבה יותר לקניין זה. הסוגיה במסכת בבא בתרא (עז-עח), למשל, מתארת את הקושי שבמכירת חוב. ראשונים רבים סבורים כי מדאורייתא כלל לא ניתן להעביר חוב, וכי מכירת חובות היא תקנה דרבנן, שנועדה לאפשר חיי כלכלה זורמים יותר; וגם על פי תקנה זו ההעברה היא מסורבלת למדיי ודורשת תהליך דו-שלבי הכולל כתיבת שטר חדש על החוב. למרות מגבלות אלו, מכשירה הגמרא העברת חוב בקניין אגב. במסכת בבא בתרא (מד ע"ב) מופיע היתר דומה - החלת שעבוד על מיטלטלין בקניין אגב. בדרך כלל משמשת קרקע כביטחון לפירעון חוב: השעבוד המקורי שהוחל על הקרקע בשעת ההלוואה איננו פוקע ממנה בעת מכירתה לצד שלישי, ועל כן היא משמשת כביטחון גם אם החייב מכר אותה לאדם אחר. מיטלטלין, לעומת זאת, אינם מצייתים לחוקים אלו, ועל כן אינם יכולים להיגבות מאדם אחר שקנה אותם מן הלווה. ברם, הגמרא מציעה דרך להחיל שעבוד גם על מיטלטלין: לקנותם בקניין אגב!

כל אחת מסוגיות אלה ניתנת להסבר על פי הקשרה המקומי. אפשר שחובות הם ברי-העברה מבחינה עקרונית, אלא שמבחינה טכנית לא ניתן לעשות בהם מעשה קניין ועל כן משתמשים בקניין אגב, המאפשר מעשה קניין בקרקע, ולא בחוב (שהוא כשלעצמו דבר מופשט). הסבר נקודתי ניתן להעלות גם ביחס לגמרא במסכת בבא בתרא (מד ע"ב), המציעה שימוש בקניין אגב כדרך להחלת שעבוד על מיטלטלין. אפשר שהסיבה שבעטייה אין מיטלטלין משתעבדים בדרך כלל לבעל חוב היא שיכולת הקונה לעקוב אחר השעבודים החלים עליהם מצומצמת בהרבה מזו שיש לו ביחס לקרקע, ועל כן לא יהיה זה הוגן לאפשר למלווה לגבות ממנו את החפץ. שחרור מיטלטלין משעבוד הוא אפוא רק אמצעי להבטיח שוק כלכלי דינמי, שבו לא יימנעו אנשים מקניית חפצים מחשש שמלווה אלמוני יגבה אותם מהם. ואם כן כאשר חוברו המיטלטלין עם קרקע ונקנו אגבה - ובכך הוקל בירור מצבם - חל שעבוד המלווה גם עליהם.

ניתן, אם כן, לתרץ כל אחת מן הסוגיות באופן מקומי. ברם, דומה שצירוף שתיהן מצריך הסבר מקיף ומחודש יותר בקניין אגב. נראה שקניין אגב מאפשר העברת בעלות על כל ישות ממונית שהיא (חפצים, שעבוד או חובות) עם העברת בעלות על קרקע. בחברה חקלאית מהווה העברת בעלות על קרקע יסוד לכל העברות הבעלות, ועל כן מאפשרת ההלכה לכלול בה גורמים נוספים. ברגע שבוצע קניין על קרקע - עברה אתה גם הבעלות על המיטלטלין. לכן ניתן לקנות באגב גם ישויות שבדרך כלל קשה להעביר את הבעלות עליהן (כמו חובות או שעבוד על מיטלטלין); ישויות אלו עוברות אוטומטית, אם כורכים את העברתן בהעברת בעלות על קרקע.

נראה שהגמרא בקידושין דף כז ע"א עוסקת בעניין זה ממש. הגמרא דנה במקרה שהשדה נמכר ואילו המיטלטלין ניתנו במתנה. האם יפעל קניין אגב במקרה כזה, שבו שונה העברת הבעלות על השדה מהעברתה על המיטלטלין? אם השדה הוא רק חפץ שבאמצעותו מבצעים מעשה קניין על המיטלטלין, אין להתחשב בחוסר-התאמה שכזה בין העברות הבעלות השונות; אם קניין אגב הוא העברת בעלות על המיטלטלין והקרקע כאחד, ושתי ההעברות כרוכות זו בזו מהותית - ייתכן ששתי ההקנאות צריכות להיעשות באופן דומה. למסקנה מאפשרת הגמרא קניין כזה, אולם אין ברור מכך מה המסקנה בדבר אופיו של קניין אגב: ייתכן שהגמרא סבורה כי קיימת צמידות בהעברת הקרקע והמיטלטלין, ואף על פי כן ניתן להתיר שוני כזה מכיוון שמתנה וקניין הם אופנים דומים של העברת בעלות. אם כך, נוכל לשאול מה יהיה הדין אם אי-ההתאמה בין העברת הבעלות על הקרקע ובין העברתה על החפץ הנוסף תגדל. מה יהיה הדין, למשל, אם הקרקע תועבר לרשות קונה המיטלטלין למשך זמן מוגבל או אם תושאל לו בלבד? האם נדרוש במקרה כזה הקבלה בין שתי העברות הבעלות?

שאלה נוספת הקשורה לחקירתנו היא אם יש צורך בהעברת בעלות על קרקע בפועל. הגאונים נהגו להקנות באגב גם כשלמוכר לא הייתה קרקע, בהסתמך על הזכות שיש לכל יהודי בארץ ישראל (עדות זו על מנהג הגאונים מובאת בתשובות רשב"א, ח"ז תשובה רלח, בשם רש"י). לחלופין, היו שסמכו על מקום קבורתו של המוכר כקרקע שאגבה נקנים המיטלטלין. על שיטות אלו ניתן לחלוק בשתי דרכים. יש שחלקו בהבנת מהותן של זכויות אלו: עם ישראל אמנם ממשיך להחזיק בזכויותיו על ארץ ישראל גם בהיותו בגלות, אולם אין לדבר זה ביטוי ברמת היחיד; ובדומה לכך, אין לזכותו של אדם להיקבר בכברת ארץ מסוימת משמעות בחייו (אלא אם קנה עוד בחייו חלקה מסוימת למטרה זו). אולם היו (העיטור, למשל) שחלקו על שיטת הגאונים בטענה שאין די בקרקע כזו לקניין אגב. לקניין אגב דרושה, לדעתם, קרקע מוגדרת ומובחנת. על אף שלכל יהודי זכות בארץ ישראל, לא ניתן להצביע על קרקע מסוימת שהיא שלו, ואין קרקע שהבעלות עליה אכן תעבור בעקבות מעשה הקניין.

מחלוקת זו בעניין ביצוע קניין אגב בקרקע שאינה מסוימת עשויה להיות מושפעת מחקירתנו. אם קניין אגב אינו אלא ביצוע מעשה קניין בקרקע כדי להעביר בעלות על מיטלטלין - נוכל לקבל את ביצועו גם בקרקע שהבעלות עליה אינה עוברת בפועל או שקיומה מופשט בלבד; עצם ההכרה של ההלכה בזכויות שיש למוכר על הקרקע מספיקה לביצוע קניין אגב. אולם אם נאמר כי העברת הבעלות בקניין אגב נעשית בצמידות, והמיטלטלין עוברים לרשות הקונה רק אם הקרקע עוברת אף היא לרשותו, לא נוכל לקבל קניין כזה אם הקרקע, שהיא הבסיס ל"עסקת ההעברה", לא תעבור לרשות הקונה.

תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)