קניין הגבהה

  • הרב אביהוד שורץ
בית המדרש הוירטואלי

 

דף יוםיומי

בבא בתרא דף פו – קניין הגבהה

מיטלטלין נקנים בארבע דרכים עיקריות. דרך אחת היא קניין חצר, שבו הקונה פסיבי לחלוטין, וחצרו היא שקונה עבורו את החפץ. לעומת זאת, בשלוש דרכי הקניין האחרות – משיכה, מסירה והגבהה – הקונה מעורב בתהליך. בפרק הראשון של מסכת קידושין עסקנו בקניין מסירה (הדף היומיומי שם דף כה), ובפרק הראשון של מסכת בבא מציעא – בקניין משיכה (הדף היומיומי שם דף ט). להשלמת התמונה נבחן בעיון זה את קניין ההגבהה, שהיחס בינו ובין קניין משיכה עומד במוקד הדיון בסוגייתנו.

הגמרא (פו ע"א) מביאה משנה ממסכת קידושין (פ"א מ"ה):

"נכסים... שאין להן אחריות – אין נקנין אלא במשיכה".

מקביעה זו משתמע שהדרך המרכזית בקניין מיטלטלין היא משיכה. אך הגמרא מסתייגת מכך:

"לא שנו אלא דברים שאין דרכן להגביה, אבל דברים שדרכן להגביה – בהגבהה אין, במשיכה לא".

הרשב"ם (פו ע"א, ד"ה לצדדין) מבהיר את ההסתייגות:

"דהגבהה עדיפא ממשיכה, וקונה בכל דבר... דמידי דבר הגבהה – בהגבהה, ולא במשיכה; ומידי דבר משיכה – אפילו במשיכה. וכן נראים הדברים".

לדעת הרשב"ם (וכך פשטות הסוגיה), הגבהה מועילה בכל דבר, ואילו משיכה מועילה אך ורק בדברים שדרך לקנותם במשיכה.

בעיונים הנ"ל הצגנו שתי הבנות יסוד בדרכי הקניינים: א. מעשה הקניין בא לבטא בעלות על החפץ; ב. הקניין משליט את הקונה בחפץ.

בקניין הגבהה מתבקשת ההבנה השנייה. וזה לשון הרשב"ם בסוגייתנו (פו ע"ב, ד"ה הכא במאי):

"ודרך המגביהין מקחן, אין מגביהין על מנת להחזירו במקום שהגביהו, אלא מגביהו והולך לו ונוטלו לרשותו".

הווה אומר: באמצעות ההגבהה הקונה זוכה לבעלות מלאה על החפץ ומכניסו לרשותו.

ואולם, האור זרוע (חלק ב, פסקי בבא מציעא, סימן כ"ה) דן אם יש שיעור להגבהה, זאת אומרת: האם יש להגביה את החפץ שלושה טפחים (=שיעור משמעותי) דווקא, או שמא די בהתרוממות קלה מעל לקרקע? ברור שבהגבהה כדרך שתיאר רשב"ם – "מגביהו והולך לו" – אין משמעות לשיעור; סוף סוף, החפץ מונח כעת ביד הקונה, ולא ניתן להוציאו משם. אבל אם נבחן קניין הגבהה כמעשה סמלי המבטא שליטה בחפץ, ניתן להבין את ספקו של האור זרוע, שמתלבט אם גם הגבהה קלה נתפסת כביטוי ברור וחד-משמעי להעברת הבעלות.

ואכן, בסוגיות שונות מצאנו דוגמות למעשי הגבהה ללא שליטה מלאה בחפץ. לדוגמה, התוספות בקידושין (כו ע"א, ד"ה אי נמי) מביאים את דעת רבנו משולם, שכדי לקנות פיל אפשר לעלות בסולם ולהחזיק דבר מאכל ממעל לפיל על מנת שהלה יקפוץ אליו; לדעת רבנו משולם, קפיצה זו נחשבת הגבהה. ברור שבדרך זו אין שליטה על הפיל, אבל קפיצתו לכיוון האוכל היא מעשה סמלי של העברת הבעלות לידי הקונה.

הרב אודי שוורץ