דילוג לתוכן העיקרי

תארי הקב"ה

הרב איתיאל גולד
09.04.2014

כיצד עלינו להתייחס למקרים שבהם התורה מתארת את הקב"ה בתארים גשמיים? אנו רגילים לומר שהדברים אינם כפשוטם - כשהתורה מדברת על "יד ה'", "חרון אף" של ה' או על "פני ה'", היא אינה מתכוונת שיש לה' איברים אלו, ויש לפרש את הדברים באופן אחר. למרות שעיקרון זה נראה ברור, שהרי התורה עצמה אוסרת על הגשמת ה', יש לבחון מה משמעותם של התארים הללו ומדוע בחרה התורה להשתמש בהם אם אין להבינם כפשוטם.

לדעת ריה"ל, הסיבה לשימוש בביטויים הללו, כמו גם בשאר התארים המתייחסים לקב"ה, אינה לתאר את ה'. תארים אלו הם כלי המשמש אותנו, בני האדם, כדי לעבוד אותו. אנו בחולשתנו איננו מסוגלים לעבוד את ה' ללא שום התייחסות גשמית אליו, ולכן אנו שואלים ביטויים שנראים לכאורה גשמיים כשאנו מדברים על ה'. כשאנו אומרים למשל שהוא 'רחום', אין אנו מתכוונים שהוא באמת בעל תכונה אנושית כזו, אלא שמבחינתנו, יש לו פעולות שמשפיעות עלינו כאילו מישהו התנהג אלינו ברחמים: "מייחסים אנו לא-לוה רחמים וחמלה, אם כי לפי מהותם בנו אין אלה כי אם חולשת הנפש והיפעלות טבענו, דבר אשר לא יתכן בו ית'" (ב', ב).

אנו מתארים את הקב"ה על פי הפעולות שהוא משפיע עלינו, ולא באים לתאר את מהותו האמיתית. מהותו האמיתית היא מעבר להשגתנו, ולכן איננו יכולים לעסוק בה ולדבר עליה. אך אם לא נדבר עליו בכלל, נתרחק ממנו לחלוטין. לכן הפתרון הוא לדבר על השפעתו עלינו, ולא על מהותו. הקב"ה לא באמת כועס או מרחם כמו שבני אדם מתנהגים, אלא פעולותיו משפיעות עלינו כאילו הוא פועל מכעס או מרחמים. אנו משתמשים בביטויים הללו, אך האמת היא שהוא אינו משתנה כלל.

סוג נוסף של תארים שמתאר ריה"ל הם תארים שנודעו לשלול הבנות מוטעות לגביו ית'. כך למשל בתואר 'חי' - כשאנו אומרים על ה' שהוא 'א-ל חי', אין הכוונה שיש לו תכונות של יצור חי. השימוש בכינוי זה נובע רק מהתפיסה האנושית המכירה רק בשני מצבים אפשריים - חי (=קיים) או מת (=נעדר). אנו אומרים על ה' שהוא 'חי' כדי לשלול את האפשרות של היעדר אלוקים, אך האמת היא שהקב"ה אינו נכנס כלל לקטגוריות של חי או מת: "רק בגופים הטבעיים יחולו החיים והמוות, אולם העצם הא-לוהי מרומם ונישא מזה" (שם). כיוון שקשה לנו לקלוט מציאות עליונה כזו, אנו משתמשים בביטוי 'חי', על דרך ההשאלה, כדי לומר שהוא קיים, אך לא כדי לייחס לו תכונות של חיים אנושיים. כך גם בנוגע לתארים 'אחד', 'ראשון', 'אחרון' - מטרתם היא רק לשלול את האפשרות שה' הוא מפורד או משני, אך האמת היא שהוא נעלה מכל המושגים האנושיים הללו.

כללו של דבר, השפה היא כלי אנושי והיא אינה יכולה באמת לתאר את האלוקות. כל יכולתה היא רק לתרגם את אופן ההשגה המוגבל שלנו לגבי ה', אך אין היא מתארת את ה' עצמו. לגבי עצמותו של ה' אפשר רק לומר - "לך דומייה תהילה" (תהילים ס"ב)

תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)