פטור בשל לימוד תורה
השיעור התפרסם במסגרת פינה בעלון השבועי שבת מציון של תורה מציון.
שאלה:
בתשובה קודמת דובר על פטור מיציאה למלחמה מסיבות שונות אך בין הסיבות שהוזכרו לא הוזכר לימוד תורה. ישנו ציבור שאינו משרת בצבא בטענת פטור בשל לימוד תורה. האם אמנם יש פטור ללומדי תורה משרות צבאי ואם כן על מה מבוסס פטור זה?
תשובה:
הפטור משרות צבאי מטעמי לימוד תורה הוא נושא מורכב. מחד ברור שבמערכת הערכית של ישראל לומדי תורה ועוסקים בתפילה ומצוות הם בעלי משמעות למאמץ המלחמתי. מצד שני ברור שאילו כלל החברה הייתה שומרת תורה ומצוות לא היה מקום לחשוב על פטור גורף לכל החפץ ללמוד תורה. גם הציבור החרדי מכיר בכך שבמצב כזה עול שרות צבאי היה חל על כולם. (אינני מדבר על מיעוט שאינו מציאותי ומעלה טיעונים שניתן להתקיים ללא מדינה או שאילו כולם קיימו מצוות לא היה צורך בצבא.)
ננסה להציג מספר שיקולים המובאים על ידי מי שאינם משרתים בצבא מטעמי לימוד תורה.
מקור אחד מצוי בגמרא בסנהדרין (מט ע"א)
"דאמר רבי אבא בר כהנא אילמלא דוד לא עשה יואב מלחמה ואילמלא יואב לא עסק דוד בתורה דכתיב (שמואל ב ח, טו) ויהי דוד עושה משפט וצדקה לכל עמו ויואב בן צרויה על הצבא מה טעם דוד עשה משפט וצדקה לכל עמו משום דיואב על הצבא ומה טעם יואב על הצבא משום דדוד עושה משפט וצדקה לכל עמו (שמואל ב ג, כו)"
מכאן נראה שהצלחת העוסקים במלחמה תלויה במעשיהם של העוסקים בתורה כדוד המלך.
מקור נוסף בגמרא בבבא בתרא (ז ע"ב)
"רבי יהודה נשיאה רמא דשורא אדרבנן (הטיל הוצאות בניית חומה על חכמים) אמר ריש לקיש רבנן לא צריכי נטירותא (חכמים אינם צריכים שמירה) דכתיב אספרם מחול ירבון אספרם... הכי קאמר אספרם למעשיהם של צדיקים מחול ירבון וקל וחומר ומה חול שמועט מגין על הים מעשיהם של צדיקים שהם מרובים לא כל שכן שמגינים עליהם."
הרי לנו במפורש שלומדי תורה (חכמים) אינם צריכים שמירה.
ובדומה בהמשך שם (ח ע"א)
"אמר רב יהודה הכל לאגלי גפא (כולם חייבים בהוצאות הדלתות לשערי העיר) אפילו מיתמי (אפילו יתומים קטנים) אבל רבנן לא צריכי נטירותא (רבנן לא, שאינם צריכים שמירה)"
המקור הנחשב בסיסי ביותר מופיע ברמב"ם סוף הלכות שמיטה ויובל:
"ולמה לא זכה לוי בנחלת ארץ ישראל ובביזתה עם אחיו מפני שהובדל לעבוד את ה' לשרתו ולהורות דרכיו הישרים ומשפטיו הצדיקים לרבים שנאמר יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל לפיכך הובדלו מדרכי העולם לא עורכין מלחמה כשאר ישראל ולא נוחלין ולא זוכין לעצמן בכח גופן אלא הם חיל השם שנאמר ברך ה' חילו והוא ברוך הוא זוכה להם שנאמר אני חלקך ונחלתך.
ולא שבט לוי בלבד אלא כל איש ואיש מכל באי העולם אשר נדבה רוחו אותו והבינו מדעו להבדל לעמוד לפני יי לשרתו ולעובדו לדעה את יי והלך ישר כמו שעשהו האלקים ופרק מעל צוארו עול החשבונות הרבים אשר בקשו בני האדם הרי זה נתקדש קדש קדשים ויהיה ה' חלקו ונחלתו לעולם ולעולמי עולמים ויזכה לו בעה"ז דבר המספיק לו כמו שזכה לכהנים ללוים"
הרמב"ם מיישם את מעמד שבט לוי לכל המתמסר ל-"דעה את ה'" ולכן כפי שלגבי הלויים נאמר "לא עורכין מלחמה" כך גם הלומד תורה פטור מעריכת מלחמה.
(אי"ה בתשובה הבא נעסוק בטיעונים כנגד דברים אלו אך חשוב שנדע שיש מקום להעלות טענות לפטור משרות צבאי ללומדי תורה.)
מקורות:
משנה סוטה מד ע"ב
סנהדרין מט ע"א
בבא בתרא ז עב, ח ע"א.
רמב"ם הלכות שמיטה ויובל פרק יג הלכות יב-יג
תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)