דילוג לתוכן העיקרי

חנוכה | רני ושמחי בת ציון

בשבת חנוכה, אפילו בהיותה גם שבת ראש חודש, קוראים את ההפטרה מספר זכריה – "רני ושמחי בת ציון". מדוע נבחר קטע זה להיות הפסוקים בנביאים הנקראים בשבת חנוכה?
התשובה הפשוטה מתייחסת לפסוקים: (זכריה פרק ד פסוק א – ו)

(א) וַיָּשָׁב הַמַּלְאָךְ הַדֹּבֵר בִּי וַיְעִירֵנִי כְּאִישׁ אֲשֶׁר יֵעוֹר מִשְּׁנָתוֹ:
(ב) וַיֹּאמֶר אֵלַי מָה אַתָּה רֹאֶה ויאמר וָאֹמַר רָאִיתִי וְהִנֵּה מְנוֹרַת זָהָב כֻּלָּהּ וְגֻלָּהּ עַל רֹאשָׁהּ וְשִׁבְעָה נֵרֹתֶיהָ עָלֶיהָ שִׁבְעָה וְשִׁבְעָה מוּצָקוֹת לַנֵּרוֹת אֲשֶׁר עַל רֹאשָׁהּ:
(ג) וּשְׁנַיִם זֵיתִים עָלֶיהָ אֶחָד מִימִין הַגֻּלָּה וְאֶחָד עַל שְׂמֹאלָהּ:
(ד) וָאַעַן וָאֹמַר אֶל הַמַּלְאָךְ הַדֹּבֵר בִּי לֵאמֹר מָה אֵלֶּה אֲדֹנִי:
(ה) וַיַּעַן הַמַּלְאָךְ הַדֹּבֵר בִּי וַיֹּאמֶר אֵלַי הֲלוֹא יָדַעְתָּ מָה הֵמָּה אֵלֶּה וָאֹמַר לֹא אֲדֹנִי:
(ו) וַיַּעַן וַיֹּאמֶר אֵלַי לֵאמֹר זֶה דְּבַר יְקֹוָק אֶל זְרֻבָּבֶל לֵאמֹר לֹא בְחַיִל וְלֹא בְכֹחַ כִּי אִם בְּרוּחִי אָמַר יְקֹוָק צְבָאוֹת:

הנביא רואה כאן מנורה שאמנם אינה בדיוק מראה המנורה שבמקדש אך תיאור מראה הכללי נועד ליצור חיבור ואסוציאציה למנורת המקדש. והרי מנורת המקדש היא מוקד הנס אותו אנו חוגגים בחנוכה. שנית המסר שמלמד המלאך את הנביא הוא במהותו שיקוף של מלחמת החשמונאים. "מסרתה גיבורים ביד חלשים ורבים ביד מעטים" כי "לא בחיל ולא בכח כי אם ברוחי אמר ה' צבאות". 
אך אם זהו הקשר לחנוכה מדוע בחרו חז"ל להתחיל בסוף פרק ב' ולא בתחילת פרק ד' וגם לו רצו לתת יותר בשר לקריאה יכלו להתחיל בתחילת ההתגלות של המלאך בפרק ג'. מדוע בחרו חז"ל להוסיף גם את הפסוקים מסוף פרק ב'. 
נראה להציע שהפסוקים הפותחים את קריאת ההפטרה מבטאים מימד מרכזי של חג החנוכה. 

(יד) רָנִּי וְשִׂמְחִי בַּת צִיּוֹן כִּי הִנְנִי בָא וְשָׁכַנְתִּי בְתוֹכֵךְ נְאֻם יְקֹוָק:
(טו) וְנִלְווּ גוֹיִם רַבִּים אֶל יְקֹוָק בַּיּוֹם הַהוּא וְהָיוּ לִי לְעָם וְשָׁכַנְתִּי בְתוֹכֵךְ וְיָדַעַתְּ כִּי יְקֹוָק צְבָאוֹת שְׁלָחַנִי אֵלָיִךְ:

הנביא מנבא לנו שבשעה שהקב"ה יתגלה לא רק שישראל ירונו וישמחו אלא גם אומות העולם יתחברו אל ה' - "ונלוו גוים רבים אל ה'". ביסוד מאבקם של כהני בית חשמונאי ותומכיהם בישראל נגד היוונים הייתה ההכרה במלכות הקב"ה בעולמו. הבריתות וקיום המצוות הם פועל יוצא של ההכרה במלכות ה'. ניסיונם של היוונים למנוע מישראל לבטא את הברית ולקיים מצוות הייתה מכוח הכחשת מלכות ה'. 
ניצחון החשמונאים מבטא את ניצחון האמונה והדביקות בקב"ה. 
בשעה שאנו מקיימים את מצוות החנוכה, מצוות פרסום הנס, אנחנו מבטאים את הזדהותנו עם תפיסת עולמם של החשמונאים. הדלקת נרות בפרהסיא ואמירת הלל על הניסים הופכת אותנו לחלק משרשרת של יהודים המכריזים, כנגד אומות העולם, את מלכות ה' בעולמו. הנביא מנבא שיבוא יום וה' יתגלה בהוד מלכותו וגם העמים יצטרפו להכרת עם ישראל "והיו לי לעם".

שבת שלום

תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)