'הדרך עודנה נפקחת לאורך'

ספירת העומר היא מצווה המלווה אותנו שבעה שבועות, שמצווה עלינו לספור בהם את הימים והשבועות ערב ערב עד שמגיעים למספר 49, אבל אין המצווה הזאת רק מעשה ספציפי אלא היא גם מעצבת את האופי של הימים האלה. כמו שלימי חודש אלול יש צבע מסוים של הציפייה לראש השנה וליום כיפור, ומשנכנס אב ממעטים בשמחה ומשנכנס אדר מרבים בשמחה, כך גם לימים האלה שבין פסח לשבועות, שסופרים בהם את ספירת העומר יש אופי וצבע מיוחד שצריך לפגוש, ולמצוא את הדרך שהרוח הזאת תימצא אתנו גם בשאר ימות השנה.

אם כן, מה המשמעות הייחודית של ימי הספירה? המשמעות החקלאית של ימי הקציר מ"החל חרמש בקמה" ועד הבאת שתי הלחם כבר אינה נוכחת כל כך בחיינו; המשמעות הקבלית של הספירות המתאימות לכל יום מתאימה רק ליודעי ח"ן, פטירת תלמידי רבי עקיבא נראית מאורע היסטורי מרוחק, מה אפוא המשמעות שאנו צריכים לקחת אתנו?

מנהג המקובל בהרבה מקהילות ישראל לימי הספירה יכול לתת לנו פתח למציאת נקודה משמעותית ונוגעת: נוהגים לקרוא את פרקי אבות בשבועות אלו; בכל שבת פרק אחד. הנימוקים הנזכרים במקורות קושרים את המנהג למיתתם של תלמידי רבי עקיבא אבל גם לכך שזו הכנה למתן תורה מאחר שפרקי אבות עוסקים במידות, ותיקון המידות הוא הכנה למתן תורה, כפי שנאמר "דרך ארץ קדמה לתורה".

לעניות דעתי, הנקודה המרכזית שאפשר לקחת מכאן היא עצם הרעיון של דרך; היכולת לראות מטרה שאיננה בהישג יד מידי ולהבין שדרושה דרך כדי להגיע; להיות מוכן לצאת לדרך שהמטרה נמצאת רק בסופה. הרעיון הזה מסביר את הספירה במובן החקלאי שלה, כספירה שנועדה לראות את החיבור בין העבודה הקשה למטרה הנמצאת בסופה, ובאמצעות החיבור הזה להפוך גם את הדרך למשמעותית. גם כדי להגיע למתן תורה לפעמים נדרשת דרך; התורה אינה בהישג יד, ונדרש ממני תהליך כדי להיות מסוגל לקבל את התורה. התהליך יכול להיות עבודת המידות ויכול להיות גם עצם המאמץ בלימוד, ואדם צריך למצוא את הכוחות לצאת לדרך שהמטרה נמצאת בה מעבר לנראה לעין כרגע.

הרב סולוביצ'יק כותב שיש קשר בין הדרך כפי שדיברנו עליה ובין מנהגי האבלות.[1] הוא אומר שבדרך קיים תמיד ממד של אבלות היות שהדרך כביכול ריקה מהמטרות הגדולות, היא רק שלב ביניים, ולכן היא גורמת לאדם להרגיש חוסר. חג הפסח בתחילת הדרך נותן לנו את הטעם ואת האמון שכדאי לצאת, אבל המטרה במתן תורה נשארת מעבר לאופק, ורק האמון והמסירות יכולים לתת לנו את הכוחות להגיע אליה.

ימים אלו של ספירת העומר צריכים להזכיר לנו בכל השנה להציב מטרות גדולות ולהיות מוכנים שהדרך אל המטרות הגדולות עוברת בהרבה נקודות קטנות לכאורה, ולעתים קשות, שהן הדרך היחידה שדרכה אפשר להתקדם.