שמיני עצרת-שמחת תורה | "תורה צוה לנו משה מורשה קהילת יעקב"
משה ציווה לנו את התורה היא היסוד הערכי והרוחני שלנו. תורה זו מהווה מורשה לישראל. אך מעניין שהתורה אינה מסתפקת בלשון "לנו" אלא מוסיפה קהילת יעקב. יתר על כן, ועמד על כך הרמב"ן, היא אינה משתמשת בביטוי עם ישראל או סתם העם או ישראל אלא בביטוי ייחודי של קהילת יעקב.
הרמב"ן מציע שכוונת הפסוק לרבות גם את אלו שיתאספו – ייקהלו אל ישראל בעתיד וגם להם תהיה התורה מורשה.
אך ניתן אולי להציע חשיבה אחרת. הפיסוק של טעמי המקרא קורא את הפסוק: תורה צוה לנו משה, מורשה קהילת יעקב. יש כאן את התורה המצווה לנו וכן את המורשה לקהלת יעקב. משה אמנם מצוה תורה לעם. למי שנאמר בהם "ה' מסיני בא" ציווה משה את "תורה", לפי המדרש תרי"א מצוות המשלימות את השתיים ששמעו מהקב"ה לתרי"ג מצוות. אבל, אותה תורה נהיית מורשה לקהילת יעקב. מי היא קהילת יעקב? קהילת יעקב היא הקהילה המורכבת מכלל השבטים. אך כקהילה המורכבת משבטים הרי שיש בה הבדלים קבוצות עם תפיסות שונות עם כוחות שונים וסדרי ערכים מגוונים.
התורה מלמדת שמשה אמנם מצוה תורה "לנו" אך יישומה והשתרשותה מתגלה בקהילת יעקב על כלל גווניה וביטוייה.
מי ייתן ונזכה להבין שתורה היא לא רק "לנו", אלא לראות את "וזאת הברכה" בגוונים ובביטויים השונים בקיום המצוות בעם ישראל.
בתפילה שנזכה לשמחה מלאה, שמחה הכוללת את שובם של חטופי ושבויי שמיני עצרת דאשתקד.
חג שמח ושבת שלום.
תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)