מזמורים מ"ו ומ"ח נאמרים מתוך "עיר הא-לוהים" המבוססת והיציבה. מחר נרחיב לגבי ההבנה שלהם כיחידה אחת, והיום נתמקד במזמור מ"ו.

הרב אלקנה שרלו בשיעור הקצר המצורף (https://youtu.be/BmEROdQPHC8) עומד על אופיו של המזמור כמזמור דרמטי. הארץ וההרים מתמוטטים (פסוק ג) והמים רועשים וגועשים (פסוק ד). אולם לצד הבלאגן הגדול, מימיה של עיר הא-לוהים רגועים ומסמלים שפע: "נָהָר פְּלָגָיו יְשַׂמְּחוּ" (פסוק ה).

האדמירל האנגלי הורשיו נלסון היה אחד הלוחמים והמצביאים הגדולים בכל הזמנים. בקרבותיו הרבים בים ספג פגיעות קשות ; בתקופה קצרה איבד את עינו הימנית וגם את זרועו הימנית. במהלך אחד מקרבותיו הראה לו קצין הקשר שמפקד הכוח מאותת מספינתו סימן לפקודת נסיגה. נלסון הצמיד את המשקפת לעינו העיוורת, והצהיר בקול רם : "אני לא רואה שום פקודה לנסיגה". הקרב נמשך, ונלסון ניצח.

השם הפרטי "חיים", שהוא שם מכובד ונאה ביותר, נתחדש בקהילות היהודיות בימי-הביניים. העובדה שאבותינו בחרו בשם הזה כשם פרטי, מלמדת על סדר עדיפויות ערכי מסוים. החיים נחשבו לערך נעלה וחשוב, והונצחו בשמות בני ישראל; מה שאין כן, למשל, "עושר" או "ייחוס".

"וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר:  דַּבֵּר אֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם קְדֹשִׁים תִּהְיוּ כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי  ה' אֱלֹקֵיכֶם".

כאשר נכנסו בני ישראל לארץ ישראל הם נצטוו לנטוע עצים:

פרשת קדושים פותחת ומסיימת עם הציווי על הקדושה:

דַּבֵּר אֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם קְדֹשִׁים תִּהְיוּ כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם (ויק' יט,ב).

וִהְיִיתֶם לִי קְדֹשִׁים כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי ה' וָאַבְדִּל אֶתְכֶם מִן הָעַמִּים לִהְיוֹת לִי (ויק' כ, כו).