'ויהי בחצי הלילה'

מפי הרבנית מילאת הלפרין-יניב, רמי"ת בבית המדרש

חודש ניסן מביא איתו תחושות רבות ומורכבות. מצד אחד הצמיחה והפריחה בכל מקום, ירוק בכל פינה, סוגי פרחים רבים ומגוונים ומזג האוויר (ברוב הימים) עושה חשק לצאת לטייל. מצד שני, יחד עם הפרחים והשמש יוצאים גם יצורים קטנטנים שהתחבאו בכל ימי הגשם במחילותיהם.

בימים האחרונים אני מרגישה את הצורך לנקות מדגדג באצבעות, את הרצון להגיע לכל מגירה ומדף, לסנן, למיין, לדייק, אך יחד עם זאת הנשימות כבדות לקראת ליל סדר נוסף שבו אחינו יושבים בצרה ובשביה, חיילנו ממשיכים לחרף נפשם, משפחות רבות שישבו חסרות בחג הזה, מי שבני משפחתו במילואים, ומי להבדיל שמחכה לבני משפחתו שיצאו מן המיצרים פשוטו כמשמעו, ומי בתוך שנת אבל ראשונה או שנייה. הנשימות כבדות גם מהמחלוקות הקורעות אותנו, מהזעקות הנשמעות מכל עבר ומכאב גדול שלעיתים אני חשה שאין לו די מילים.

אני נזכרת איך הפער הזה קיים באופן כלשהו גם בשנים שקטות יותר, פער בין טבע מופלא לריבים משפחתיים לקראת החג (אולי זה רק אצלנו..), בין החשק לצאת החוצה להתבוננות לתוך הבית פנימה - איפה נמצא החמץ (או אבק) אותו אנחנו רוצים לבער.

'ויהי בחצי הלילה'

אולי הסוד להחזקה של הפער הזה מתגלה באופן מזוקק בליל הסדר עצמו. את מצוות סיפור יציאת מצרים אנחנו מקיימים בלילה, ברגעים בהם יצאו בני ישראל ממצרים לפני יותר משלושת אלפים שנה. לא הרבה מצוות נצטווינו בלילה ולא בכדי. הלילה הוא זמן של התרחשות אחרת, הפעילות של היום אינה שייכת בלילה. הגמרא בתחילת מסכת ברכות (ג.) דנה בזמני התפילות ובתוך כך בחלוקת הלילה לשלושה או לארבעה חלקים:

"דתניא: רבי אליעזר אומר: שלש משמרות הוי הלילה ועל כל משמר ומשמר יושב הקדוש ברוך הוא ושואג כארי, שנאמר: ה' ממרום ישאג וממעון קדשו יתן קולו שאוג ישאג על נוהו, וסימן לדבר: משמרה ראשונה - חמור נוער, שניה - כלבים צועקים, שלישית - תינוק יונק משדי אמו ואשה מספרת עם בעלה."

ההתרחשות של הלילה היא התרחשות שקשה לשמוע בשמיעה יומיומית, קולו של הקב"ה נשמע וסימנים לכך ניתנים בקולות בארץ. הסוגיא הזו, מספרת באופן ברור שהלילה הוא לא רק שקט, שחושך אין משמעו השקטה של העולם או עצירה שלו. היא מדגישה שגם בלילה קורים דברים, אולי אפילו גדולים מאלה שקורים ביום. כאשר מקשיבים לחושך, ללילה, החושך הופך להיות משקט מוחלט לכזה שאפשר לשמוע בו את הקב"ה.

ליל הסדר הוא זמן להקשיב מבעד לסמלים, מבעד למילים הנאמרות מתוך ההגדה – לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים. כאשר אדם נכנס אל תוך חוויה, הוא יכול לחוש אותה על כל גווניה, לגלות בה דברים חדשים שאי אפשר להעלות על הדעת מבחוץ. אם נצליח להיות קשובים למתרחש בלילה הזה, או אולי גם ברגעים נוספים של חושך, של לילה, נוכל להתחדש ולשאת את החיים שלנו אל מרחבים נוספים, שאנחנו לא יכולים להעלות על דעתנו בימים הסואנים המוצפים באור חיצוני. שם, בלילה הזה, נוכל לגלות את הדיבור, את הלב, את ההתרחשויות הפנימיות שנושאות בתוכן יחד עם הכאב והצער גם תקווה גדולה ואפשרות לגאולה.

חג כשר ושמח
מילאת