לתת עצמאות לדרום
קוראים לי מרים הבר. הבן שלנו, זכריה פסח הבר ז"ל, נפל בעזה ב-16 לינואר 2024. היא השאיר אחריו אשתו טליה, שלוש ילדים קטנטנים (שדהאל בת 5, שבט 3, ונחליאל 1), אני ובעלי אהרון, ו-3 אחים (נתנאל, נועם וישראל), והמון קרובים וחברים טובים. זכריה, בן 32 בנפילתו, היה חייכן, ענו, חכם מאוד ואיש משפחה מדהים. הוא נקרא למילואים ב-8 לאוקטובר ושירת (כשריונר) בעוטף ובעזה עד שנפל (עם חברו לטנק יאיר כץ ז"ל).
בעת נפילתו, זכריה היה לקראת סיום דוקטורט באוניברסיטת תל אביב בפקולטה לבריאות הצמח ואבטחת מזון וחקר גידול חיטה בתנאי בצורת. האהבה העמוקה שלו לארץ ישראל ועם ישראל שהובילה אותו לתחום שבו הוא בחר לבנות את הקריירה שלו, גם הובילה אותו להשאיר את הכל בצד כשהיה צורך להגן על הדרום (ובסופו של דבר הוא הקריב את עצמו במטרה זו).
עם התקרבות ליום העצמאות, אני רוצה לשתף איתך טקסט שזכריה כתב ביום העצמאות 2019, כמה ימים לאחר שנפלו טילים בדרום:
"המעבר מיום הזיכרון ליום העצמאות בכל שנה הוא חד - מהאבל לחגיגות, מהעצב על החוסר לשמחה על כל מה שיש. אבל אני מרגיש שהשנה זה קצת יותר מדי...
זה נכון שכבר כמה שנים נופלים טילים, עפיפונים ובלונים על תושבי הדרום, או כמו שכבר נאמר "הדרום הוא השכפ"ץ של המדינה". אז למה אני מרגיש שהשנה זה שונה? לדעתי הדבר היחיד ששונה הפעם זה התזמון. הניגוד באותו השבוע בין יום ראשון עם תמונות של אנשים בחוסר ביטחון ובחוסר אונים לבין יום חמישי עם תמונות של המדינה הכי בטוחה ועם הצבא הכי חזק במזרח התיכון ויותר... לי זה צורם יותר מדי. לי מאוד קשה לחגוג יום העצמאות השנה...
אז מה, לא לחגוג השנה? חס ושלום! השנה, כמו כל שנה, אני מתכוון להתלבש חגיגי בכחול לבן, להתפלל ולהגיד הלל בברכה בלב שלם וגם אני לא הייתי מתנגד למנגל וטיול טוב. אז מה כן? לדעתי, השנה צריך במשך יום העצמאות גם לרדת לדרום. לצערנו, לא צריך לרדת לעוטף עזה בשביל להזדהות (ולא שעוטף עזה זה לא מספיק כדי להצדיק הזדהות)- אפילו אם תדרימו עד אשקלון ואשדוד תגיעו למקומות שהופגזו ברקטות לפני שלושה ימים וששילמו אנשים על כך בחייהם.
הרעיון הוא מאוד פשוט- רציתם למנגל על החוף בתל אביב? תמנגלו על החוף של אשקלון. רציתם לטייל באזור בית שמש, נחל אלכסנדר או ים המלח? תטיילו באזור פארק אשכול, ניצנה או חבל לכיש. רציתם לצאת למסעדה או לסרט במודיעין? תעשו את זה בבאר שבע. רציתם לראות את המטס בירושלים? תראו את המטס בקריית גת... אפילו חלק קטן מהיום (שעה-שעתיים) ולחזור, רק להראות לדרום שאנחנו לא נטשנו אותם וזה שהם לא בחדשות ביום העצמאות זה לא אומר שהם לא בלב שלנו. זה נכון שלרובנו אין זמן במשך השנה להביע את תמיכתנו בדרום בגלל השבוע העמוס בעבודה וילדים ומשפחה וכו', אבל השנה יש לנו הזדמנות לקחת את יום החופש שיש לרוב המוחלט של המדינה ולצקת בו קצת יותר משמעות (מבלי לפגוע יותר מדי בכיף ובבילוי עצמו)
אני לא אומר שמי שלא עושה את זה בוגד בתושבי הדרום ואני לא בא בטענות אל אף אחד אבל נקודה למחשבה... זה נכון שאנחנו מאמינים שהנופלים ציוו לנו במותם לשמוח בלב שלם וכאילו "לשכוח" אותם ביום העצמאות, אבל אני לא בטוח שתושבי הדרום ציוו לנו כך בחייהם... הגיע הזמן לתת #עצמאות_לדרום"
אשמח שתשתף את הטקסט הזה עם הקהל שלך עם 2 בקשות:
שכולם ישקלו לחגוג לפחות חלק מיום העצמאות השנה (וכל שנה) בדרום. מי שרוצה לקבל פרטים על אירוע כיף שאנחנו בע"ה נראגן בדרום לזכרו של זכריה ז"ל ביום העצמאות השנה (ו/או שרוצה לעזור בארגון אירוע) מוזמן לפנות אליי ב- [email protected]
תודה
מרים הבר
תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)