חולין | דף קד | בשר חיה ועוף בחלב

בנוגע לאכילת בשר חיה ועוף עם חלב יש מחלוקת תנאים משולשת:

א. רבי עקיבא אומר שחיה ועוף אינם אסורים מן התורה.

ב. רבי יוסי הגלילי סובר שבשר חיה בחלב אסור מן התורה ובשר עוף בחלב מותר מהתורה.

ג. תנא קמא סובר שחיה ועוף אסורים מן התורה.

הנפקותא בין דברי רבי עקיבא לרבי יוסי הגלילי היא שלדעת רבי עקיבא, מדרבנן אסור לאכל בשר חיה ועוף בחלב; ולדעת רבי יוסי הגלילי בשר עוף בחלב מותר גם מדרבנן. בסוגיתנו, על דברי הגמרא:

"הא עוף - אסור מדאורייתא."

מפרשים מספר ראשונים (מאירי, ריטב"א, מהר"ם מלובלין) שמכך שהמשנה כוללת את כל הבשר בדין אחד, משמע מכך שמדובר בדין דאורייתא – האיסור לבשלם ביחד עם חלב הוא מהתורה. התוספות כתבו שמכך שהמשנה גזרה על איסור העלאה משמע שמדובר באיסור דאורייתא, שאם לא נאמר כן זו גזירה לגזירה ואין גוזרים כן.

הרמב"ם (מאכלות אסורות פרק ט הלכה ד) פוסק שמותר לבשל עוף בחלב משום שאיסור עוף בחלב הוא מגזרת חכמים. ניתן לומר שמכך שהמשנה אומרת שאסור לבשל עוף בחלב, משמע שהאיסור על אכילת עוף בחלב הוא לא דאורייתא, שאם לא כן, לא היה צורך לכתוב שאסור לבשל. באופן זה פירש המגיד משנה וכן נפסק בשו"ע (יו"ד סימן פז הלכה ג). אולם, הב"ח (שם) כותב שגם לשיטת הרמב"ם, מדרבנן, אסור לבשל עוף בחלב.

לפי דברים אלה, קשה על פסיקת השו"ע (סימן פח, הלכה א) שאסור להעלות אף בשר עוף וחיה על שולחן שאוכל עליו גבינה. לכאורה זו גזירה לגזירה? יש לומר שזו גזירה אחת העלאת ואכילת עוף אטו העלאת ואכילת בשר. המאירי מסביר שהעלאה ואכילה קרובים הם ולכן נחשב גזירה אחת.

הש"ך כתב שאיסור העלאה שייך רק בבשר וחלב שכל אחד מותר בפני עצמו ולכן יש חשש שיאכלם יחד, אך גזירת העלאה בשאר איסורים, לפי שאין חשש שיאכל את האיסור עם ההיתר.

להלכה, יש פוסקים שסוברים שחיה ועוף אסורים מן התורה. אולם, רוב הראשונים והפוסקים סוברים שהלכה כרבי עקיבא, ואינם אסורים מן התורה, אלא מדרבנן ומדרבנן גזרו רק על אכילה ולא גזרו על בישול והנאה, הסיבה לכך היא שהאסור בא להרחיק מידי עבירה, שלא יבואו לידי איסור בשר בחלב של מדאורייתא (יאכלו בשר בהמה בחלב בהמה), אבל הנאה ובישול שאין בהם תאווה כמו באכילה, לא חששו שיבואו לידי מכשול ולכן לא גזרו בכך. יש סוברים שאפילו אם חיה ועוף אסורים מדרבנן, גזרו אף על הבישול וההנאה.