מנחות | דף מא | אופי מצוות ציצית

סוגייתנו דנה בשאלה האם מצוות ציצית היא חובת הגברא או חובת הטלית. לשאלה זו ישנן מספר השלכות ביחס לגדרים ההלכתיים של אופן קיום המצווה. כך למשל מובא בגמרא סיפור על רבא בר רב נחמן שסבר שהמצווה היא חובת גברא, ולכן התיר לעצמו ללבוש בגד שציציותיו פסולות משום שלבש גם בגד שציציותיו כשירות. לעומת זאת, רבה בר הונא אמר לו שהדבר אסור משום שהמצווה היא חובת כל טלית וטלית ולא חובת גברא. דוגמא נוספת נמצאת בדברי שמואל שחייב כל טלית בציצית גם כאשר אין לובשים אותה, משום שהחובה היא חובת הטלית ולא חובת הגברא.

בדברי הגמרא מופיע היבט נוסף של שאלת אופי החיוב, והוא מידת המחויבות של האדם לקיום המצווה. אפריורי ניתן להציע שתי אפשרויות בהבנת היחס שבין שאלת אופי החיוב ובין המחויבות לקיים את המצווה:

א. לפי הצד שזו חובת גברא מדובר על מצווה חיובית גמורה כמו תפילין, ואילו לפי הצד שזו חובת טלית מדובר על מצווה קיומית שנוצרת כאשר האדם לובש טלית.

ב. לכו"ע זו מצווה קיומית, אלא שלמ"ד חובת גברא זו מצווה שמוטלת על האדם שלובש בגד ואילו למ"ד חובת טלית זו מצווה שעניינה תיקון והכשר הבגד עצמו.

לאחר שמובאת דעת רבה בר הונא שסבור שהמצווה היא חובת הטלית, אומרת הגמרא (מא.) שדעה זו חולקת על דברי המלאך:

"ופליגא דמלאכא,
דמלאכא אשכחיה לרב קטינא דמיכסי סדינא,
אמר ליה: קטינא, קטינא, סדינא בקייטא וסרבלא בסיתוא, ציצית של תכלת מה תהא עליה?
אמר ליה: ענשיתו אעשה?
אמר ליה: בזמן דאיכא ריתחא ענשינן;
אי אמרת בשלמא חובת גברא הוא, היינו דמחייב דלא קא רמי, אלא אי אמרת חובת טלית הוא, הא לא מיחייבא.
אלא מאי? חובת גברא הוא, נהי דחייביה רחמנא כי מיכסי טלית דבת חיובא, כי מיכסי טלית דלאו בת חיובא היא מי חייביה רחמנא?
אלא הכי קאמר ליה: טצדקי למיפטר נפשך מציצית."

מסקנת הגמרא מעוררת שתי שאלות שנידונו בדברי המפרשים. ראשית, האם הביקורת של המלאך על כך שרב קטינא עשה "טצדקי למיפטר נפשיה מציצית" קיימת דווקא למ"ד חובת גברא או גם למ"ד חובת טלית? רש"י גרס במסקנת הגמרא את המילה 'אלא' (כפי שהובא לעיל), ולשיטתו גם למ"ד חובת טלית אסור להיפטר בכוונה ממצווה זו. אמנם התוס' (ד"ה הכי) לא גרסו כך, וכתבו ש"אי לאו חובת גברא לא שייך למיענש עליה".

שאלה שנייה, שעולה בתוס' בפסחים (קיג:, ד"ה ואין) היא האם החובה היא דווקא ללבוש ציצית אם יש כזו, או שגם אם אין לאדם ציצית כלל הוא מחויב לקנות ציצית. שני תירוצי התוס' שם חלוקים בשאלה זו, ובתוס' בסוגיין מבואר שאין חובה לקנות ציצית אפי' למ"ד חובת גברא.

נראה ששתי השאלות הללו נובעות משתי ההבנות שהוצעו לעיל:

א. לפי שיטת רש"י, גם למ"ד חובת טלית יש בכך מצווה קיומית אשר אסור להתחמק ממנה, ואילו למ"ד חובת גברא מסתבר שזהו חיוב גמור ואדם חייב לקנות טלית גם אם אין לו כזו.

ב. לפי שיטת התוס', למ"ד חובת טלית אין בכך שום מצווה על הגברא אלא רק תיקון של החפצא וממילא אין כל עניין ללבוש טלית (כמו שאין עניין לגדל תבואה בשביל להפריש תרו"מ), ואילו למ"ד חובת גברא יש כאן מצווה קיומית שאסור להתחמק ממנה בכוונה אך אין חובה לקנות טלית בכדי לקיים אותה.