דילוג לתוכן העיקרי

זבחים | דף יד | שחיטה לאו עבודה היא

הגמרא (יד ע"ב) דנה באפשרות לבצע את עבודת ההולכה על ידי זר. בשלב מסוים מבקשת הגמרא ללמוד את דין ההולכה מדין השחיטה שכשרה בזר, ודוחה:
"שחיטה לאו עבודה היא".
הראשונים נחלקו בהבנת דברי הגמרא, ואנו נדון בשתיים מהדעות המובאות בתוספות (ד"ה הג"ה). דעה אחת היא דעת ר"י מאורלינ"ש:
"והרב רבי יעקב דאורלינ"ש מפרש לאו עבודה היא לפי ששוה בחולין ובקדשים, אם כן לאו מטעם עבודה צוה המקום שחיטה".
כלומר – השחיטה היא דין בסיסי שקיים בכל בהמה, בין בחולין ובין בקדשים, ולכן אין היא מוגדרת כאחת מעבודות ההקרבה. דעה אחרת היא דעת התוספות עצמם:
"ולי נראה לאו עבודה היא מדמכשרינן לקמן עומד בדרום והושיט ידו לצפון ושחט בקדשי קדשים".
כלומר, מתוך שדין "שחיטה בצפון" לא מחייב שהשוחט עצמו יהיה בצפון אלא רק הבהמה, מוכח שהשחיטה אינה עבודה ככל העבודות, וממילא מסתבר שתהיה כשרה גם בזר.
נראה ששתי הדעות הללו משקפות שתי הבנות שונות במהותן של האמירה "שחיטה לאו עבודה היא". דעת ר' יעקב מאורלינ"ש היא שהשחיטה היא חלק מההכנות להקרבה. בדומה לשחיטה רגילה אשר מטרתה להכשיר את הבשר לאכילת אדם, מטרתה של שחיטת הקדשים היא להכשיר את הבשר לאכילת מזבח. ממילא מסתבר שהשחיטה תהיה כשרה בזר משום שהיא מהווה למעשה חלק מהבאת הקרבן אל המקדש ולא חלק מתהליך ההקרבה.
אמנם מתוך דברי התוספות עולה גישה שונה מעט. התוספות התמקדו דווקא בדין שמעיד על כך שיש משמעות לעבודת השחיטה – שחיטת קדשי קדשים צריכה להיעשות בצפון. אלא שדין זה מוגבל דווקא לבהמה הנשחטת ולא לאדם השוחט. כלומר, יתכן שהשחיטה היא חלק מהותי ממעשה ההקרבה, אך אין זה מצד מעשה השחיטה של השוחט אלא רק מצד פעולת השחיטה בבהמה, שמקדשת אותה ואת דמה לגבוה. ממילא, השחיטה עצמה צריכה להיעשות בצפון אך האדם יכול לעמוד גם בדרום ויכול גם להיות זר או פסול.
השלכה אפשרית למחלוקת עקרונית זו היא שאלת הצורך בכלי שרת בשחיטה. הראשונים בתחילת מסכת חולין נחלקו בשאלה זו, וניתן לומר שמחלוקתם תלויה בשתי האפשרויות שהובאו לעיל – לפי דעת הר"י מאורלינ"ש השחיטה היא רק חלק מהכשרת הבהמה להקרבה, וממילא מסתבר שאין צורך לעשות אותה בכלי שרת, וכדעת רבנו אפרים המובא בתוס' בחולין (ג ע"א ד"ה כגון). אך לפי דברי התוספות השחיטה היא חלק מתהליך ההקדשה וההקרבה של הבהמה, ורק מצד מעשה השוחט היא "לאו עבודה", וממילא נראה שיהיה צורך בכלי שרת, כדעת התוס' עצמם בחולין שם.

תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)