שבת | דף קנו | כיסוי ראש
אגב הדיון בסוגייתנו בשאלה האם יש מזל לישראל, מובא מעשה על אמו של רב נחמן בר יצחק:
"דאימיה דרב נחמן בר יצחק אמרי לה כלדאי: בריך גנבא הוה. לא שבקתיה גלויי רישיה. אמרה ליה: כסי רישיך, כי היכי דתיהוי עלך אימתא דשמיא, ובעי רחמי".
מכאן ניתן ללמוד שבזמן הגמרא, למצער, הקטנים לא הלכו עם כיסוי ראש; אולם, מדברי הגמרא במסכת נדרים אנו למדים שגם מבוגרים לא תמיד הלכו עם כיסוי ראש (דף ל עמוד ב):
"אנשים זימנין דמיכסו רישייהו וזימנין דמגלו רישייהו".
מפשט דברי הגמרא משמע שאין איסור, מעיקר הדין, ללכת ללא כיסוי ראש.[1] ברם, על דברי הגמרא כותבים בעלי התוספות (שם, ד"ה אנשים זימנין מיכסו) שלגברים (בשונה מדין של נשים) מותר לגלות ראשם באקראי בעלמא, אבל לא בדרך קבע. המהרש"א (ד"ה גילוי רישא) כותב שכולם צריכים לכסות את ראשם אלא שאמו של רב נחמן דקדקה איתו יותר ודאגה שיהיה לו כיסוי ראש גדול ביותר. כעין דברים אלו כתבו פוסקים נוספים ונפסק בשו"ע (אורח חיים ב, ו):
"אסור לילך בקומה זקופה, ולא ילך ד' אמות בגילוי הראש".
המקור לפסק זה של רבי יוסף קארו מובא בגמרא כמנהג חסידים (קידושין דף לא עמוד א):
"אמר רבי יהושע בן לוי: אסור לאדם שיהלך ארבע אמות בקומה זקופה שנא' מלא כל הארץ כבודו. רב הונא בריה דרב יהושע לא מסגי ארבע אמות בגילוי הראש, אמר שכינה למעלה מראשי".
אם נעיין בלשון דברי הגמרא (וכן בשו"ע) נמצא הבדל גדול בין שתי המימרות; ר"ל, בעוד שהליכה בקומה זקופה מנוסחת כהוראה מחייבת – שהיא אסורה, הליכה בגילוי ראש מתוארת כמנהג חשוב אבל לא כחיוב. יתר על כן, בהלכות תפילה משמע שרבי יוסף קארו סובר שבאמת אין זו חובה:
"יש אומרים שאסור להוציא אזכרה מפיו בראש מגולה ויש אומרים שיש למחות שלא ליכנס בבית הכנסת בגילוי הראש".
דבריו על ראש מגולה לא כתובים כדעה מוחלטת אלא כ'יש אומרים', הרי שדבריו אמורים רק ביחס למקרים בהם האדם עוסק בדבר שבקדושה או נמצא בבית הכנסת. משמע מכך שבשאר הזמן אין חיוב על כיסוי ראש. גם מהרמב"ם ניתן להבין כעין דברים אלו, לדבריו כיסוי ראש ששייך בעיקר בתלמידי החכמים ולא לכל אדם (הלכות דעות פרק ה הלכה ו):
"צניעות גדולה נוהגים תלמידי חכמים בעצמן, לא יתבזו ולא יתגלו ראשן ולא גופן".
על אף האמור, הסכימו כל האחרונים, שלכל הפחות יש ללכת עם כיסוי ראש משום שבכך זוכים ליראת שמים.
[1] באופן זה מוכיח רבי אליהו מווילנא בביאור הגר"א: "כללא דמילתא אין איסור כלל בראש מגולה לעולם רק לפני הגדולים וכן בעת התפלה אז נכון הדבר מצד המוסר ושאר היום לקדושים שעומדים לפני ה' תמיד" (אורח חיים סימן ח סעיף ב).
תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)