עבודה זרה | דף טו | איסור מכירת בהמות לנכרים

שני הפרקים הראשונים במסכת עוסקים בהרחקות שהרחיקונו חכמים, במישורים שונים, מעובדי עבודה זרה. רבות מהלכות אלו מגבילות את המסחר עם נוכרים.

כידוע, בראשית ימי הביניים העמיקה גלות ישראל והתבססה בעיקר בארצות ספרד, אשכנז וצרפת. תנאי החיים בסביבה הנוכרית (שהייתה לעיתים קרובות עוינת) הקשו מאוד על קיום ההלכות שאנו עוסקים בהן. ואכן בסוגיות רבות העידו התוספות כי בזמנם לא קיימו את ההלכה השנויה באותה סוגיה והציעו הצדקות שונות למנהג העולם. ודוק: עוד לפני הדיון ההלכתי, בעלי התוספות מתמודדים עם עצם הפער שיש לעיתים בין מנהג העולם לבין ההלכה הפסוקה בגמרא.

בדפים יד ע"ב – טז ע"ב נידון האיסור למכור בהמות לגויים. למסקנת הגמרא, אחד מיסודות האיסור הוא החשש (הנראה רחוק למדיי) שמא יתבצע המכר בערב שבת סמוך לחשכה, וכשיבוא הגוי לנסות את הבהמה, תימצא בהמת ישראל עושה מלאכה בשבת ("נסיוני"). בעלי התוספות מעירים (טו ע"א ד"ה אימור):

"והשתא חזינן דלכולי עלמא, בין לרשב"ם בין לרבנו תם, אסור למכור לעובדי כוכבים עגלים וסייחין וכל בהמה טמאה. ועל כן יש לתמוה: במה היו סומכין למכור עגלים וסייחין לעובדי כוכבים? וגם מסוסים נמי יש לתמוה...".

מדברי התוספות ברור שבימיהם נהגו יהודים למכור בקר וסוסים לגויים, שלא כדין הגמרא.

בביאור מנהג העולם הביאו התוספות שני כיוונים יסודיים. בתחילת דבריהם נוקטים בעלי התוספות יישוב הלכתי קלסי: הם מוכיחים שהחשש ל"נסיוני" איננו רלוונטי עוד, כי "בהמות שלנו אינן מכירות בקולנו". בכיוון שונה לחלוטין הולכת התשובה השנייה:

"ויש לומר דודאי הא דאסור למכור בהמה טמאה היינו דוקא בימיהם, שהיו הרבה יהודים ביחד, ואם היה לו לאדם בהמה שאינו צריך לה היה מוכרה לחבירו ולא היה מפסידה. אבל עתה, מה יעשה שלא ימצא למכור? יפסידנה?! ולכך נהגו הגאונים שבגולה היתר בדבר".

בעלי התוספות מבססים היתר מרחיק לכת על השינוי ההיסטורי במצב החברתי־כלכלי של הקהילות היהודיות. כל עוד חיו יהודים בקהילות גדולות, אם בארץ ישראל ואם בחו"ל, אפשר היה להגביל את הקשר עם הנוכרים. אבל כשהעמיקה הגלות, והקהילות היהודיות נעשו מיעוט קטן בתוך סביבה נוכרית עצומה, שוב לא היה אפשר להגביל את המסחר בבהמות, שאם לא כן, "מה יעשה?!".

האם אפשר להציע שינויים הלכתיים מעין אלה, דהיינו מאין ברירה אחרת? כלום אפשר לראות בדברי התוספות פתח לשינוי מהותי יותר ביחס לנוכרים ולמגבלות על הקשר הממוני עימם? אלו שאלות כבדות משקל, העומדות כאמור ביסודם של רבים מדיוני הראשונים בפרקים שאנו עסוקים בהם.