בבא בתרא | דף סח | סנטר וסוללות חשמל

"רבן שמעון בן גמליאל אומר: המוכר את העיר מכר את הסנטר".

הגמרא מביאה מחלוקת בשאלה מהו "הסנטר": בבבל הסבירו שזהו עבד בעל תפקיד מסוים בעיר ("בר מחווניתא"), ואילו לדעת שמעון בן אבטולמוס (ויש גורסים: בן אבשלום) הכוונה לקרקעות הנמצאות מחוץ לעיר ("באגי"). הסוגיה מעירה כי הכללת הקרקעות בעסקה סבירה יותר מהכללת העבד בה.

כבר ביארנו בפתיחה לפרק כי ייתכנו שתי סיבות לכך שדבר מה לא ייכלל בעסקת מכר, ובענייננו – מדוע הסנטר לא ייכלל במכירת העיר: ייתכן שהסנטר אינו נחשב חלק מן העיר אלא רכוש אחר, וייתכן שהסנטר אומנם נחשב חלק מן העיר, אך מפני חשיבותו הגדולה אין המוכר מתכוון למוכרו עימה אלא אם ציין זאת בפירוש.

קרקעות המצויות מחוץ לעיר אך מעובדות בידי אנשי העיר – פשוט וברור שהן שייכות לעיר; ואם אין הן נמכרות עימה, אין זה אלא מפני שיש להן חשיבות גדולה, ומן הסתם כוונת המוכר למכור אותן בעסקה נפרדת. אך אם הסנטר הוא עבד, הרי אף על פי שהוא בעל תפקיד בעיר, ותפקידו חשוב עד כדי כך שאי אפשר לעיר בלעדיו (ראה רשב"ם סח ע"א ד"ה בר מחווניתא), מכל מקום ודאי שאין הוא חלק מן העיר.

ובכן, ייתכן שהמחלוקת בהבנת המונח "סנטר" היא מחלוקת יסודית בהבנת שיטתו של רשב"ג. הגמרא בדף עח ע"ב מביאה את קביעתו של אביי כי רשב"ג הוא מן הסוברים שכל המוכר דבר מה, מוכר אותו עם כל תשמישיו. הדעות בסוגייתנו חלוקות בשאלה אם רשב"ג אוחז בעיקרון זה רק לעניין דברים שהם חלק מן הדבר הנמכר, אלא שיש להם חשיבות גדולה כשהם לעצמם, כגון באגי, או שמא אמר את שיטתו אפילו ביחס לתשמיש שהוא ללא ספק דבר מה אחר, אלא שהוא נצרך לדבר הנמכר, כגון העבד.

אילו פסקנו כרשב"ג (עיין פסקי הרא"ש לפרקנו סימן י"ב; ובש"ך חושן משפט רטו, ד), הייתה לשאלה זו נפקא מינה למוצרים כדוגמת סוללות לכלי חשמלי: מצד אחד – ודאי שאין הן חלק מן הכלי, ומצד שני – הן נצרכות לו ביותר.