סנהדרין | דף צד | חזקיה שלא אמר שירה – תעשהו משיח?!

עיון זה נכתב על פי דברים ששמעתי מהרב עזרא ביק שליט"א

"אמר רבי תנחום, דרש בר קפרא בציפורי: ...ביקש הקדוש ברוך הוא לעשות חזקיהו משיח וסנחריב גוג ומגוג. אמרה מדת הדין לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם! ומה דוד מלך ישראל, שאמר כמה שירות ותשבחות לפניך – לא עשיתו משיח, חזקיה, שעשית לו כל הנסים הללו ולא אמר שירה לפניך – תעשהו משיח?!" (צד ע"א).

משמע מן הדרשה שלוּ אמר חזקיהו שירה, היה נעשה משיח. מדוע השירה משמעותית כל כך, עד כדי עיכוב משיחותו של חזקיהו? תשובה לדבר במדרש שיר השירים רבה (פרשה ד):

"אמר רבי אבא בר כהנא: אמר חזקיהו, תורה שאני עוסק בה מכפרת על השירה.
אמר רבי לוי: אמר חזקיהו, מה אנו צריכין לומר נסיו וגבורותיו של הקב"ה? כבר מודעת זאת מסוף העולם ועד סופו! לא כבר עמד גלגל החמה באמצע הרקיע וראו נסיו וגבורותיו של הקב"ה עד סוף העולם?!"

סוגייתנו אכן מספרת על מפעל התורה של חזקיהו. מדברי המדרש אנו למדים, שחזקיהו סבר כי מפעל זה הוא תחליף לשירה. ולא עוד, אלא שסבר כי אין צורך לשיר, שהרי כוחו ונפלאותיו של הקב"ה כבר מפורסמים בכל הארץ, והשירה אינה מחדשת דבר.

יסוד החידוש והיצירה הוא מן היסודות המרכזיים בתלמוד תורה, אשר בו מנסים לחשוף רעיונות ותובנות חדשים, שטרם עלו בבית המדרש. בשירה, לעומת זאת, אין בדרך כלל חידושים. אם כן, מה תפקידה? השירה מבטאת את יחסו האישי של האדם אל המאורע שלנגד עיניו. אמנם רבים חוזים במאורע, ורבים כבר חזו במאורעות דומים לו, אבל את השירה לא יכול איש לשיר לפניך, שהרי לכל אדם הבעה משלו. המשגה של חזקיהו היה שנמנע מביטוי אישי ספונטני למעשים הפלאיים שאירעו בימיו.

על הדרך הזה יתבאר גם מה שנאמר בהמשך הדרשה של בר קפרא:

"מיד פתחה הארץ ואמרה לפניו: רבונו של עולם, אני אומרת לפניך שירה תחת צדיק זה, ועשהו משיח..."

מדוע לא הועילה שירת הארץ לחזקיהו? הארץ מבטאת את הממד הקבוע, הבלתי-משתנה, בעולם – "דּוֹר הֹלֵךְ וְדוֹר בָּא, וְהָאָרֶץ לְעוֹלָם עֹמָדֶת" (קהלת א', ד). מסתבר אפוא שגם שירתה של הארץ היא השירה הקבועה לה מששת ימי בראשית. שירה זו לא תוכל להיות תחליף לשירה שנדרשה מחזקיהו, אותה שירה שאמורה לבטא התפעלות אישית וספונטנית.

יהי רצון שיבוא משיח בן דוד במהרה בימינו, ובוודאי ילמדנו כיצד לחוות ולהבין נכונה את מאורעות התקופה, ומתוך כך לשיר ולהלל לריבונו של עולם.