שיר השירים | ו | אחת היא יונתי

בפרק ו' מופיע שיר אהבה מן הדוד לרעיה. פסוקים רבים משיר האהבה כמעט זהים לפסוקים משיר האהבה של פרק ד'. מדוע הדוד חוזר שוב על אותו שיר אהבה?

דומה שכבר בקריאה ראשונית ניתן להצביע על שתי נקודות בסיסיות בהן שיר האהבה של פרק ו' הוא בעל משמעות ייחודית. ראשית, שיר אהבה זה מופיע לאחר המשבר שבפרק הקודם. מאז המשבר שבפרק ה' לא מצאנו את הדוד, וכעת הוא מופיע שוב. ולא זו בלבד שהוא מופיע, אלא שבפיו אותו שיר אהבה מן הימים שלפני המשבר. היינו יכולים לצפות שלאחר המשבר, חידוש האהבה לא יהיה מובן מאליו; הדוד יכול לכעוס על האישה שלא קמה לפתוח לו, והרעיה יכולה לכעוס על הדוד שחמק. שיר האהבה, דווקא בחוזרו על חלקים משיר האהבה שבפרק ד' – מדגישים שהאהבה עוד כאן.

מעבר לכך, הרב יובל שרלו (בספרו 'אחריך נרוצה', עמ' 107) מצביע על חידוש משמעותי בשיר האהבה שבפרק שלנו: ייחודיות הרעיה: "אַחַת הִיא יוֹנָתִי תַמָּתִי אַחַת הִיא לְאִמָּהּ בָּרָה הִיא לְיוֹלַדְתָּהּ רָאוּהָ בָנוֹת וַיְאַשְּׁרוּהָ מְלָכוֹת וּפִילַגְשִׁים וַיְהַלְלוּהָ" (ו, ט). אחד הקשיים שהיו לרעיה בקשר עם הדוד, בא לידי ביטוי בפסוק: "תּוֹכוֹ רָצוּף אַהֲבָה מִבְּנוֹת יְרוּשָׁלִָם" (ג, י) – הרעיה מגיעה לארמון ומגלה שהיא עוד אחת מבנות רבות שאוהבות את המלך. בפרקנו, הדוד מכיר בייחודיות של הרעיה, ואף הבנות והמלכות מכירות במעמדה המיוחד.