דברי הימים א | פרק י | מות שאול

החלק השני של ספר דברי הימים – סיפור ימי המלוכה – נפתח בסיפור מותו של שאול בקרב נגד הפלשתים. זהו הסיפור היחיד של שאול שהספר מספר, והבחירה לדלג על כל ימי מלכותו, ואפילו על סיפורי הקרבות האחרונים נגד הפלשתים, ולדלג מיד לסיפור נפילתו בגלבוע, משמעותית להבנת אופי הספר. 

לסיפור יש מקבילה בספר שמו"א פרק ל"א. בשיעור הקצר המצורף, ד"ר נריה קליין עומד על כך שיש מספר הבדלים קטנים בין המקורות. המשמעותי שבהם הוא הפער בתיאור של מי שמתו. בספר שמואל מתוארים שאול, שלושת בניו ונושא הכלים שלו: "וַיָּמָת שָׁאוּל וּשְׁלֹשֶׁת בָּנָיו וְנֹשֵׂא כֵלָיו גַּם כָּל אֲנָשָׁיו בַּיּוֹם הַהוּא יַחְדָּו" (שמו"א לא, ו), אך אצלנו מופיע ביטוי משמעותי יותר: "וַיָּמָת שָׁאוּל וּשְׁלֹשֶׁת בָּנָיו וְכָל בֵּיתוֹ יַחְדָּו מֵתוּ" (דברי הימים א פרק י, ו-ז). הסיפור מתאר את מותם של כל בית שאול.

המוקד של הספר הוא סיפורי מלכות דוד וסיפורה של ירושלים, ולכן היה יכול להתחיל מסיפור דוד. סיפור מותו של שאול מובא כאן רק כהקדמה למלכותו של דוד. הספר מביא את מחיקתו של בית שאול, ובחתימה גם מביא את הנימוק הא—להי למעבר המלוכה לשושלת דוד: "וַיָּמָת שָׁאוּל בְּמַעֲלוֹ אֲשֶׁר מָעַל בַּה' עַל דְּבַר ה' אֲשֶׁר לֹא שָׁמָר וְגַם לִשְׁאוֹל בָּאוֹב לִדְרוֹשׁ:  וְלֹא דָרַשׁ בַּה' וַיְמִיתֵהוּ וַיַּסֵּב אֶת הַמְּלוּכָה לְדָוִיד בֶּן יִשָׁי" (דבר"א א פרק י. יג-יד) שאול איבד את המלוכה כי לא שאל ולא דרש בה'. בשביל שדוד, מייסד השושלת החדשה, יצליח לייצר מלכות נצח הוא צריך להפיק את הלקחים מכשלונו של שאול – ולדרוש בה' בכל כוחו.

מעניין שלמרות ההצגה בפרק שלנו, שכל בית שאול נהרג במלחמה, בפרק שלפניו אנחנו פוגשים רשימת ייחוס שנמשכת הרבה אחרי שאול דרך יהונתן בנו. בפירוש דעת מקרא, פרופ' יהודה קיל מציע שגם הדגשה זו מכוונת ומעידה על חסדו של בית דוד, שבשונה מבתי מלוכה אחרים שטרחו להשמיד בעצמם את בית המלוכה הקודם, דוד שמר חסד ליהונתן ושאול והציל את מה שנשאר מצאצאיו. את הפער בין הפרק הקודם לפרק שלנו ניתן ליישב בכך שמבחינה ריאלית היו לבית המלוכה שורדים, אך בית המלוכה כבית מלוכה - פינה את מקומו לבית דוד.