דברי הימים ב | פרקים יד-טו | מלכות אסא

בעוד ספר מלכים מקדיש למלכות אסא רק פרק אחד, ספר דברי הימים מקדיש למלכותו שלושה פרקים (י"ד-ט"ז), ונוספו בו סיפורים שלא נמצאים בספר מלכים. התוספת הדרמטית ביותר נמצאת בפרק ט"ז אותו נראה מחר, אבל גם בפרקים שלנו נוספים סיפורים משמעותיים.

בפרק י"ד מובא סיפור המלחמה בזרח הכושי, שהגיע עם צבא של מיליון (!) לוחמים. המסר המרכזי של סיפור זה נמצא בזעקה של אסא לה', והישועה שזכה לה עקב כך: "וַיִּקְרָא אָסָא אֶל ה' אֱלֹהָיו וַיֹּאמַר ה' אֵין עִמְּךָ לַעְזוֹר בֵּין רַב לְאֵין כֹּחַ עָזְרֵנוּ ה' אֱלֹהֵינוּ כִּי עָלֶיךָ נִשְׁעַנּוּ וּבְשִׁמְךָ בָאנוּ עַל הֶהָמוֹן הַזֶּה..." (יד, י). בעקבות תפילתו זוכה אסא לישועה, והפסוקים מדגישים שה' הוא זה שהביס את הכושים (יד, יא). זהו אחד המקומות בספר שבהם מופיע מוטיב התפילה. בפרק ט"ז נראה שהשאלה האם סומכים על ה' או על מקורות כוח אחרים, תמשיך ללוות אותנו גם בהמשך ימי אסא.

פרק ט"ו פותח בסיפור נבואתו של עזריה שקרא לאסא ולשאר ממלכת יהודה לשוב אל ה'. המספר נותן לנו רקע על מצבה של יהודה בימים אלה. אלה היו ימים של וואקום דתי: "וְיָמִים רַבִּים לְיִשְׂרָאֵל לְלֹא אֱלֹהֵי אֱמֶת וּלְלֹא כֹּהֵן מוֹרֶה וּלְלֹא תוֹרָה" (טו, ג) ושל חוסר יציבות מבחינה בטחונית: "וּבָעִתִּים הָהֵם אֵין שָׁלוֹם לַיּוֹצֵא וְלַבָּא" (טו, ה). קריאת התיאור הזה מעוררת תמיהה, משום שראינו בפרק הקודם שאסא הוא מלך צדיק שמדריך את העם לקיים את התורה. גם מבחינה בטחונית הוא נוחל הצלחה כבירה בניצחון על צבא של מיליון איש.

הרב מנשה וינר בשיעור המצורף (https://youtu.be/g_DFvZjUutc) מסביר שפרק ט"ו שייך לנקודת זמן מוקדמת במלכותו של אסא. אסא ככל הנראה התחיל למלוך בגיל צעיר מאוד, שהרי אבים אביו מלך רק שלוש שנים. בנקודת זמן זו, אסא היה צעיר מכדי לשלוט, ומי ששלט בממלכה בפועל הייתה סבתו, מעכה. המורשת שמעכה הנחילה בממלכה היא מורשת של עבודה זרה, כפי שנלמד מן התיאור בהמשך: "וְגַם מַעֲכָה אֵם אָסָא הַמֶּלֶךְ הֱסִירָהּ מִגְּבִירָה אֲשֶׁר עָשְׂתָה לָאֲשֵׁרָה מִפְלָצֶת" (טו, טז). למעכה היה מעמד של גבירה בממלכה, והיא הייתה דומיננטית בשעה שאסא היה צעיר. כאשר אסא גדל, הוא שומע את נבואת עזריה ופותח ברפורמה ותיקון דתי מקיף.

אסא מחדש את הברית עם הקב"ה, מסיר את העבודה הזרה ומחדש את מזבח ה'. הצלחתו גדולה כל כך עד שתושבים מממלכת ישראל מצטרפים אליו: "וַיִּקְבֹּץ אֶת כָּל יְהוּדָה וּבִנְיָמִן וְהַגָּרִים עִמָּהֶם מֵאֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה וּמִשִּׁמְעוֹן כִּי נָפְלוּ עָלָיו מִיִּשְׂרָאֵל לָרֹב בִּרְאֹתָם כִּי ה' אֱלֹהָיו עִמּוֹ" (טו, ט) – וכמו במקומות נוספים בספר, אנחנו שומעים על אנשים משבטי ישראל שמצטרפים לממלכת יהודה כדי לעבוד את ה'.

נצטרף לתפילתו של אסא "עָזְרֵנוּ ה' אֱ-לֹהֵינוּ כִּי־עָלֶיךָ נִשְׁעַנּוּ" (יד, י), ונתפלל שיגוף ה' את אויבנו מפנינו, וישיב את כוחותינו בשלום.