תהילים קי | מלכי צדק

המזמור הוא קריאה למלך בשמו של הקב"ה. ה' מזמין את המלך: "נְאֻם ה' לַאדֹנִי שֵׁב לִימִינִי" (א). ישיבה לימין מלך היא אות כבוד, וכאן הקב"ה, מלך העולם, מזמין את מלך ישראל לשבת לימינו – כיסא מלכות בית דוד ליד כיסא ה'. הקשר בין הקב"ה למלך ממשיך לאורך המזמור בהבטחת ה' להכות את אויביו. בכך הקב"ה נמצא לצידו לא רק בהיכל המלכות אלא גם בשדה הקרב: "אֲ—דֹנָי עַל יְמִינְךָ מָחַץ בְּיוֹם אַפּוֹ מְלָכִים" (ה).

במרכז המזמור, בין הבטחת נצחון אחת על אויבים להבטחה אחרת, נמצאת ההבטחה לשלטון נצח: "נִשְׁבַּע ה' וְלֹא יִנָּחֵם אַתָּה כֹהֵן לְעוֹלָם עַל דִּבְרָתִי מַלְכִּי צֶדֶק" (ד). ההבטחה מנוסחת באופן שמפנה אותנו לדמותו של מלכיצדק בן תקופתו של אברהם: "וּמַלְכִּי צֶדֶק מֶלֶךְ שָׁלֵם הוֹצִיא לֶחֶם וָיָיִן וְהוּא כֹהֵן לְאֵל עֶלְיוֹן" (בראשית י"ד, י"ח). חז"ל וחלק מהמפרשים הסבירו שהמזמור מדבר על אברהם אבינו עצמו, אבל גם אם נסביר שהמזמור מדבר על דוד המלך או על מלך אחר ממלכות בית דוד אפשר להבין את הקישור: כבר מימות קדם ירושלים נקראה עיר הצדק, ומלכה – מלכיצדק לא היה רק מלך אלא גם כהן שתפקידו היה ללמד את דרכי הצדק והמשפט. גם כשמלכות ישראל כבשה את ירושלים מהכנענים עדיין מוטל על בית המלוכה להמשיך ולשמור על המוסר והצדק, וגם המלך שלנו יהיה "כהן לעולם" ויכונה "מלכי צדק".

המזמור שלנו נפתח בהזמנה לשבת לימינו של ה', ומזמור ק"ט, המזמור הקודם, חותם בעמידת ה' לימין העניים: "כִּי יַעֲמֹד לִימִין אֶבְיוֹן לְהוֹשִׁיעַ מִשֹּׁפְטֵי נַפְשׁוֹ" (קט, לא). אמצע המזמור, והקישור למלכיצדק מסביר בדיוק מה הדרך לזכות לברכת ה' – ה' נמצא בצד של העניים, ואם אתה תהיה בצד שלהם גם, תושיע ותשמור על הצדק, אז ממילא ה' יהיה גם בצד שלך.