תהילים קכח | וראה בנים לבניך

מזמור קכ"ח שייך גם הוא לז'אנר 'ספרות החכמה' – דהיינו מזמור שפונה לנמען אנושי ומבקש ללמדו מוסר. המזמור שלנו עוסק בדרכיו של ירא ה' ובברכה המיועדת לו. המזמור מחולק לשני חלקים, שניהם נפתחים בכותרת בשבחו של ירא ה', בגוף שלישי. התוכן של כל אחד מן החלקים מנוסח בגוף שני ופונה אל הירא את ה' – ומדבר בשבחו או מברך אותו.

החלק הראשון משבח את ירא ה' על כך שהוא עובד ונהנה מיגיע כפיו, ולאחר מכן מתאר באופן פיוטי את אשתו וילדיו של ירא ה': "אֶשְׁתְּךָ כְּגֶפֶן פֹּרִיָּה בְּיַרְכְּתֵי בֵיתֶךָ בָּנֶיךָ כִּשְׁתִלֵי זֵיתִים סָבִיב לְשֻׁלְחָנֶךָ". החלק השני מברך את ירא ה' בברכות כלליות יותר: שיזכה לראות בטוב ירושלים, וכן שיזכה לראות את המשך זרעו, בילדים שיוולדו לילדיו.

בין שני החלקים ניתן למנות מספר הבדלים: בחלק הראשון ירא ה' מתברך ממעשה ידיו וממשפחתו ואילו בחלק השני ה' הוא המברך אותו. בחלק הראשון, תוכן הברכה נוגע לביתו של האדם בלבד ואילו בחלק השני הברכה נוגעת לירושלים כולה ולהתרחבות ביתו של האדם לדורות נוספים. ובנוסף, בחלק הראשון האדם מתברך בעצמו ואילו בחלק השני הוא צופה בברכה, עובדה שמודגשת על ידי השימוש בפועל החוזר וראה.

בסרטון הקצרצר המצורף, ד"ר יושי פרג'ון (https://youtu.be/m4k0oLHQwaE) מדבר על ההיגיון ובאיזון שבין שני חלקי המזמור והסדר שביניהם. ירא ה' נדרש קודם כל לדאוג לביתו ולמשפחתו הקרובה. רק מתוך כל, ניתן להתפרס למעגלים רחבים יותר של ברכה בעיר כולה ובדורות הבאים. לדבריו ניתן להוסיף שיש כאן שני שלבים בחייו של האדם: בשלב הראשון הוא פעיל ואקטיבי ומתמקד בביתו שלו. בשלב מאוחר יותר, הוא יכול לשמוח בעמלו ולראות בטוב ירושלים ובזרעו הממשיך להתפתח בכוחות עצמו.

מצורף גם תת-פרק מתוך ספרו של פרופ' עמוס פריש, חבר הקבוצה (הפרק מתוך ספרו: יגיע כפיך – יחס המקרא אל העבודה), בו הוא מעיין במזמורים קכ"ז-קכ"ח, במטרה לבחון את יחס המקרא אל עמלו ועבודתו של האדם.

העיון במזמור קכ"ז מבליט את חשיבות ברכת השמים להצלחת האדם בעבודתו. חלקו הראשון של המזמור, העומד בסימן הבנייה ("יבנה", "בוניו"), מתאר את העבודה מצידה הלא מואר, כשהמשקיע בעבודתו אינו זוכה לברכת שמים (ומכאן שחריצות האדם אינה תנאי מספיק להצלחה). חלקו השני, העומד בסימן הבנים ("בנים", "בני"), מתאר את התפתחות המשפחה, ברכת הבנים, והיא מתוארת מצידה המואר. לדעת הכותב נוצרת כאן הקבלה בין שני התחומים.

העיון במזמור קכ"ח מתמקד בהבהרת שתי אפשרויות הבנה של המזמור, ובפרט הפסוק "יגיע כפיך כי תאכל, אשריך וטוב לך". האם יש בו אפיון האיש ירא ה', ואז יהיה כאן שבח גדול לעבודה (כדרשות חז"ל), או רק תיאור גמולו – הוא יזכה ליהנות מעמלו, יינצל מהקללה של חטיפת פרי עמלו בידי זרים. הכותב מציע גם הבנה שלישית, המצרפת את שתי אלה. בכל מקרה, לדעתו, משתקף כאן יחס חיובי אל עבודת האדם.