תהילים צט | מלכות ה'

מזמור צ"ט מדבר על מלכותו של ה', שבאה לידי ביטוי בהשגחתו. בחלק הראשון של המזמור מדובר על מלכות ה' על העולם כולו: "ה' בְּצִיּוֹן גָּדוֹל וְרָם הוּא עַל כָּל הָעַמִּים" (צט, ב). בחלק השני המשורר מדגיש את השגחתו על עם ישראל: "מִשְׁפָּט וּצְדָקָה בְּיַעֲקֹב אַתָּה עָשִׂיתָ" (צט, ד). ובחלק השלישי על הצדיקים שבעם ישראל, שזוכים להשגחה מיוחדת: "מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן בְּכֹהֲנָיו וּשְׁמוּאֵל בְּקֹרְאֵי שְׁמוֹ קֹרִאים אֶל ה' וְהוּא יַעֲנֵם" (צט, ו). בסוף כל חלק ישנה הקריאה להודות ולרומם את שמו של ה' ואיזכור של קדושתו. בפירוש דעת מקרא עמוס חכם מציע שאזכור שלוש הקדושות הוא כעין שלוש הקדושות מנבואת ישעיהו (ישעיהו ו, ג) – בשלושה מישורים ומובנים בהם מתגלית קדושת ה'.

בין מזמורים צ"ז וצ"ט יש מספר הקבלות. שניהם פותחים בכך ש"ה' מלך", ושניהם מדברים על תגובת "הארץ" למלכות ה'. במזמור צ"ז זו תגובה של שמחה: "ה' מָלָךְ תָּגֵל הָאָרֶץ" (צז, א) ובמזמור צ"ט זו תגובה של פחד: "ה' מָלָךְ יִרְגְּזוּ עַמִּים יֹשֵׁב כְּרוּבִים תָּנוּט הָאָרֶץ" (צט, א).  אותם הבדלים מודגשים גם בחתימת המזמור. מזמור צ"ז חותם בציווי לקהל לשמוח בה': "שִׂמְחוּ צַדִּיקִים בַּה' וְהוֹדוּ לְזֵכֶר קָדְשׁוֹ" (צז, יב) ומזמור צ"ט חותם בציווי לרומם את ה': "רוֹמְמוּ ה' אֱ–לֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לְהַר קָדְשׁוֹ כִּי קָדוֹשׁ ה' אֱ–לֹהֵינוּ" (צט, ט) שתי התגובות האלו הן שני הצדדים של המלכת ה'. גם שמחה גדולה, אבל גם חשש ויראה. את שני הפנים האלה אנחנו חווים גם בחג המלכת ה' — ראש השנה. אנחנו שמחים וחוגגים את המלכתו, אבל גם יראים מפני הדין והמשפט שנלווים לכך.

במאמר המצורף מתוך אתר ישיבת הר עציון, הרב אלחנן סמט מצביע על צמדים מקבילים לאורך חטיבת המזמורים, ומדגיש שההקבלה היא דווקא בין מזמורים שאינם צמודים זה לזה, באופן שמייצר ערבוב של המזמורים והדגשה של היותם חטיבה אחת. מזמור צ"ה מקביל למזמור ק', צ"ו מקביל לצ"ח וצ"ז מקביל לצ"ט. (ראו תמונה). מוזמנים לעיין במאמר ולבחון את ההקבלות.