מלכים א | פרק ז | בית המלך, וכלי הנחושת לבית ה'

א – בין בית ה' לבית המלך

פרקנו פותח בתיאור בניית בית המלך שלמה, אבל בהמשכו אנחנו חוזרים לשמוע תיאורים שנוגעים לבית המקדש – הכנת כלי הנחושת על ידי חירם. מדוע באמצע תיאור בניית המקדש נכנס תיאור בניית בית שלמה? נוסיף לכך נתון נוסף: חלקים מתיאור בניית בית המלך, מקבילים מאוד לתיאור בניית המקדש. הבנייה של אולמות פנימיים וחיצוניים, והשימוש בעמודים. פסוק אחד אף קושר במפורש את סגנון הבנייה של שני הבתים: "וְחָצֵר הַגְּדוֹלָה סָבִיב שְׁלֹשָׁה טוּרִים גָּזִית וְטוּר כְּרֻתֹת אֲרָזִים וְלַחֲצַר בֵּית ה' הַפְּנִימִית וּלְאֻלָם הַבָּיִת" (ז, יב) – אותו סגנון בניה משמש הן לבית ה' והן לבית המלך. במקומות נוספים במקרא עולה שאלת הסמיכות הפיזית שבין בית ה' לבית המלך, ושאלת משך הבניה של כל אחד מן הבתים (7 שנים לבית המקדש, ו13 לבית המלך) גם יכולה לעורר דיון – חז"ל דרשו את הדברים לשבח – שלמה מיהר יותר בבניין בית המקדש, אבל לכאורה ניתן לדרוש גם לגנאי – ההשקעה בבית המלך היא גדולה יותר. מצורף מאמרו של הרב יצחק לוי שדן באריכות בתופעת ההקבלה בין בית המקדש לבית המלך. הוא מעלה שהקבלה זו יכולה להידרש לברכה או לגנאי: מצד אחד, הדבר יכול להצביע על כך שתפקידה של מלכות בשר ודם בעולם היא להביא לידי ביטוי את מלכות ה' בעולם. ומצד שני, הערבוב בין העולמות יכול לגרום למלך להפוך את הסדר, ולהשתמש במקדש לצרכיו כמלך. הדבר תלוי בבחירתו של המלך ובצדקותו.

ב – מפעלי הנחושת ומעשה מרכבה

בפרקנו מוקדשים פסוקים רבים לתיאור נרחב ומפורט של כלי נחושת מפוארים שנבנים בחכמה מרובה על ידי חירם מצור: 1. עמודי הנחושת, יכין ובועז, שבראשם עיטורי רשתות ורימונים. 2. הים של שלמה – מיכל מים גדול שעומד על שנים עשר פרי נחושת (ע"פ דה"ב ד, ו – תפקידו לרחצת הכהנים). 3. המכונות, שהם מעין מרכבות נחושת שמהוות בסיס (מכונה מלשון כַּן) לכיורים. כלי הנחושת הללו מתוארים באריכות וזה מעיד על חשיבותם; אנו נפגוש אותם במקומות נוספים במקרא, למשל בתיאור החורבן, הפסוקים מזכירים במפורש את כלי הנחושת שבפרקנו: "וְאֵת עַמּוּדֵי הַנְּחֹשֶׁת אֲשֶׁר בֵּית ה' וְאֶת הַמְּכֹנוֹת וְאֶת יָם הַנְּחֹשֶׁת אֲשֶׁר בְּבֵית ה' שִׁבְּרוּ כַשְׂדִּים וַיִּשְׂאוּ אֶת נְחֻשְׁתָּם בָּבֶלָה" (מל"ב כה, יג).

ביטויים רבים בתיאור כלי הנחושת מזכירים את מעשה מרכבה שבספר יחזקאל. נציין את חלקם; תיאור פרי הנחושת בפרקנו, מזכיר את החיות שמהוות בסיס למרכבה (כאשר אחת החיות שם היא בדמות שור). בתיאור המכונות נאמר "וְעַֽל־הַמִּסְגְּר֞וֹת אֲשֶׁ֣ר׀ בֵּ֣ין הַשְׁלַבִּ֗ים אֲרָי֤וֹת׀ בָּקָר֙ וּכְרוּבִ֔ים וְעַל־הַשְׁלַבִּ֖ים כֵּ֣ן מִמָּ֑עַל וּמִתַּ֙חַת֙ לַאֲרָי֣וֹת וְלַבָּקָ֔ר לֹי֖וֹת מַעֲשֵׂ֥ה מוֹרָֽד" (ז, כט) – ואלה ממש אותם חיות שמרכיבות את המרכבה של יחזקאל: אריות, שוורים וכרובים. ואם זה לא מספיק, אז מוזכרים גם אופנים: "וּמַֽעֲשֵׂה֙ הָא֣וֹפַנִּ֔ים כְּמַעֲשֵׂ֖ה אוֹפַ֣ן הַמֶּרְכָּבָ֑ה" (ז, לג). יוצא, אם כן, שהמקדש מכוון כנגד מרכבתו של הקב"ה. הקבלה זו איננה מפתיעה, לאור העובדה שאנו יודעים שתבנית המקדש תוכננה ברוח הקודש על ידי דוד: "וַיִּתֵּ֣ן דָּוִ֣יד לִשְׁלֹמֹ֣ה בְנ֡וֹ אֶת־תַּבְנִ֣ית הָאוּלָם֩... וְתַבְנִ֗ית כֹּל֩ אֲשֶׁ֨ר הָיָ֤ה בָר֙וּחַ֙ עִמּ֔וֹ... הַכֹּ֥ל בִּכְתָ֛ב מִיַּ֥ד יְקֹוָ֖ק עָלַ֣י הִשְׂכִּ֑יל כֹּ֖ל מַלְאֲכ֥וֹת הַתַּבְנִֽית". להרחבה נוספת בהקבלה בין כלי הנחושת למרכבת יחזקאל ולמשמעותה, מוזמנים לשמוע את שיעורו של הרב יעקב מדן.