נחום פרק א | משא נינווה

על פי הכותרת של ספר נחום נבואותיו הן לבירת אשור, נינווה. פגשנו נבואות כאלו לפני כן בחטיבות נבואות העמים של ישעיהו, של ירמיהו ושל יחזקאל, ואפילו ראינו כבר נביא שכל נבואתו היא נבואה לגויים – עובדיה. כמו בכל נבואה כזו חשוב להבין מה רצה נחום להשיג בנבואתו. בשונה מיונה שגם הוא מתנבא לנינווה כמאה וחמישים שנה לפני כן, וקורא להם לשוב בתשובה, לא נראה שנחום באמת מנסה להשיב את האשורים בתשובה, ולכן מסתבר שנבואתו היא נבואה לממלכת יהודה. וכאן עולה השאלה – מה נחום רצה להשיג? מסריו העיקריים של הספר הם חורבן לממלכת אשור בלי תוכחה לממלכת יהודה. מה הקב"ה רצה שבני יהודה ילמדו מכך?

תחילה יש להבין מהו ההקשר ההיסטורי בתוכו פעל נחום. נחום מתנבא על חורבן נינווה ומזכיר בתוך נבואתו את חורבן נוא אמון (נחום ג, ח), ולכן כנראה פעל בין השנים 661 לפה"ס (חורבן נוא אמון) ל612 לפנה"ס (חורבן נינווה). 

המלך מנשה, הרשע מכל מלכי יהודה, מלך עד לשנת 642 לפנה"ס בערך, בתוך טווח השנים והסדר עולם רבה קובע שנחום התנבא בימי מנשה. המלך מנשה ביטל את הרפורמה הדתית והמדינית של חזקיהו, התכופף תרבותית ומדינית בפני ממלכת אשור והכניס עבודה זרה למקדש. ייתכן שנבואות נחום נועדו לומר למנשה שאל לו לפנות לעבודה זרה ואל לו לחשוש מממלכת אשור. אם יהיה נאמן לה' – "לֹא יוֹסִיף עוֹד לעבור לַעֲבָר  בָּךְ בְּלִיַּעַל כֻּלֹּה נִכְרָת". הרב יואל בן נון (מצורף קישור לשיעור בו כלולים תכנים נוספים) לוקח את מסרי הנבואה למקום דומה, אך מאחר אותה למהפיכה הדתית של ימי יאשיהו – המלך הצדיק שקם אחרי מנשה וביצע מהפיכה דתית יסודית בשנה ה18 למלכותו (בערך 622 לפנה"ס). יאשיהו רוצה לכנס את העם לחגוג את הפסח ולכרות ברית מחודשת עם הקב"ה [פסח הוא החג בו אנחנו כורתים ברית עם ה'], אך חושש מתגובת אשור. לכן נחום מרגיע: "חָגִּי יְהוּדָה חַגַּיִךְ שַׁלְּמִי נְדָרָיִךְ כִּי לֹא יוֹסִיף עוֹד לעבור לַעֲבָר בָּךְ בְּלִיַּעַל כֻּלֹּה נִכְרָת" (נחום פרק ב, א). נבואת נחום נותנת דלק לפריקת העול המדיני והתרבותי של אשור. 

הרב פרופ' יהודה אליצור (בשיעור כאן) מאחר את הנבואה עוד יותר עד לסוף ימי יאשיהו. בסוף ימיו של יאשיהו פרעה נכו מנסה לעבור דרך ארץ ישראל, ויוסף בן מתתיהו כותב שמטרתו הייתה לעזור לצבא אשור נגד בבל. יאשיהו יוצא לעצור אותו ואת צבאו, ונהרג בקרב. מסתבר שהעם היה מזועזע מהמפלה של יאשיהו. איך המלך הצדיק מכולם שנאמר עליו: "וְכָמֹהוּ לֹא הָיָה לְפָנָיו מֶלֶךְ אֲשֶׁר שָׁב אֶל ה' בְּכָל לְבָבוֹ" (מלכים ב כג, כה), נהרג בקרב? באיכה רבה (פרשה א) מובא שירמיהו התרה ביאשיהו שלא לצאת לקרב ויאשיהו סירב להקשיב. בספר ירמיהו אין זכר מפורש לכך, אבל פרופ' אליצור מציע שזהו המסר של ספר נחום – שגם תואם לקו הנבואי של נביאים אחרים (בעיקר ישעיהו, אבל גם בירמיהו) – מי ששולט בעולם זה הקב"ה. הממלכות כולן יכולות לשחק משחקים ולהלחם זו בזו, אבל לממלכת יהודה אסור להתערב. אשור תיפול בידי ה'. מצרים לא תמנע את זה, ואם נעשה נסיון להשפיע רק נשלם מחירים.