שמואל ב | פרק כ"ב | שירת דוד
השירה היא שירת תודה בה דוד מכריז על החסד שעשה עמו הקב"ה כשנענה לקריאתו והושיע אותו. כמו בשירי תודה אחרים השירה נפתחת בסצנה בה דוד נתון בצרה, ולאחר הקריאה, ה' שומע ועוזר לו. בתחילת השירה העזרה שה' מעניק לדוד מתוארת בתיאורים ישירים על פעולות של ה': "יַרְעֵם מִן שָׁמַיִם ה' וְעֶלְיוֹן יִתֵּן קוֹלוֹ: וַיִּשְׁלַח חִצִּים וַיְפִיצֵם בָּרָק וַיָּהֹם", ובחלק השני של השירה דוד כבר פועל בעצמו, אך מתוך הבנה שכוחו של דוד עצמו מגיע מה': "מְשַׁוֶּה רַגְלַי כָּאַיָּלוֹת וְעַל בָּמוֹתַי יַעֲמִדֵנִי: מְלַמֵּד יָדַי לַמִּלְחָמָה וְנִחַת קֶשֶׁת נְחוּשָׁה זְרֹעֹתָי".

השירה בנויה במבנה קונצנטרי מורכב בן 13 צלעות (מצורף תרשים מתוך עולם התנ"ך), כך שהמרכז כולל את המסר המרכזי של המזמור: "כִּי כָל מִשְׁפָּטָיו לְנֶגְדִּי וְחֻקֹּתָיו לֹא אָסוּר מִמֶּנָּה" – ה' מושיע את מי ששם את משפטיו לנגדו. לאורך השירה כולה דוד מדבר על הצלחותיו אך תמיד מייחס אותן לקב"ה, וגם כשמדבר על עצמו כמלך הוא לא סתם מלך אלא "מלכו" של ה'. הוא מבין שהוא נציג של הקב"ה ולא עומד בזכות עצמו. באופן זה השירה איננה רק מזמור תודה, אלא גם דברי הגות על דרכי ההשגחה, מתוך אמונה חזקה בקב"ה וענווה גדולה.
שירה זו מופיעה עם שינויים מסוימים (האברבנאל סופר 74 שינויים קטנים וגדולים) בספר תהלים פרק י"ח, ומסתבר שנכתבה גם בספר תהלים כשירה שנצרכה לדורות.
תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)