ירמיהו י"ג | נבואת האזור

פעמים רבות נביאים שונים עושים מעשים סמליים שמביאים לידי ביטוי את נבואתם. לעתים מדובר באמצעים רטוריים, כאשר המעשה הסמלי מתפקד כמו אמירת משל או נועד למשוך תשומת לב, ולעתים מדובר על מעשה נבואי שמשקף את התממשות הנבואה במציאות בזעיר אנפין. אזכיר כמה דוגמאות: ישעיהו שהולך ערום ויחף (ישעיהו פרק כ'), יחזקאל שבונה דגם של ירושלים ושוכב על צדו (יחזקאל פרק ג') והושע שנושא אשת זנונים (הושע פרק א'). 

מה המשמעות הנבואית של נבואת האיזור? 

ירמיהו קונה 'איזור' – חגורה – ולאחר שמטמין אותו בקרקע לימים רבים מתברר שהוא נשחת לחלוטין וכבר לא יכול לשמש לשום דבר. כאשר מתחילים לקרוא נראה שהמסר הנבואי לא מייחס חשיבות לכך שמדובר דווקא על איזור, והאיזור הוא סתם דוגמא לדבר שמושחת לחלוטין כמו שה' ישחת את בית יהודה לחלוטין: "כֹּה אָמַר ה' כָּכָה אַשְׁחִית אֶת גְּאוֹן יְהוּדָה וְאֶת גְּאוֹן יְרוּשָׁלִַם הָרָב". 

אך בהמשך ה' מביא נימוק נוסף: "כִּי כַּאֲשֶׁר יִדְבַּק הָאֵזוֹר אֶל מָתְנֵי אִישׁ כֵּן הִדְבַּקְתִּי אֵלַי אֶת כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל וְאֶת כָּל בֵּית יְהוּדָה נְאֻם ה' לִהְיוֹת לִי לְעָם וּלְשֵׁם וְלִתְהִלָּה וּלְתִפְאָרֶת וְלֹא שָׁמֵעוּ". האיזור הוא לא סתם כלי – הוא בגד. בתור בגד הוא אמור להיות דבוק לבעלים שלו, וכך אכן היה מצדו של ה'. ה' הדביק אותנו אליו, ורצה שנהיה הבגד שלו, אך אנחנו לא שמענו. 

הרב משה ליכטנשטיין מתאר שתי משמעויות שיש לבגד: בגד יכול להיות כיסוי – האדם לא רוצה ללכת עירום, אז הוא לובש בגד "לְכַסּוֹת בְּשַׂר עֶרְוָה" (שמות פרק כח, מב), אבל בגד יכול להיות גם יותר מכך – "וְעָשִׂיתָ בִגְדֵי קֹדֶשׁ לְאַהֲרֹן אָחִיךָ לְכָבוֹד וּלְתִפְאָרֶת" (שמות פרק כח, ב). כדברי רבי יוחנן (ב"ק צא:) שהיה קורא לבגד "מכבדותא". הבגד יכול להיות יותר מכיסוי ולהפוך לדבר שמביא כבוד ותפארת. בנבואה שלנו הקב"ה מתאר כיצד תכנן שבני יהודה יהיו הבגד שלו "לְשֵׁם וְלִתְהִלָּה וּלְתִפְאָרֶת וְלֹא שָׁמֵעוּ". כמו אדם שלובש חולצה ארוכה, ואנחנו לא רואים את הגוף שלו, אבל רואים את החולצה שלו זזה ומבינים שהיא זזה מכוח הבעלים שלה, כך תכנן הקב"ה שתהיה מערכת היחסים בינו לבין בני ישראל – לקב"ה אין גוף, אבל אנחנו הבגד שלו בעולם. אנחנו פועלים למען הגדלת שמו, ובכך מהווים בגד שמביא לו תהלה ותפארת. 

אלא שלא שמענו: במקום להיות בגד, שמבין שהוא פועל מכוח בעליו ושמביא כבוד לבעליו, פעלנו על דעת עצמנו, והושחתנו עד כדי כך שאי אפשר יותר ללבוש אותנו. 

יהי רצון שנחזור להיות הבגד של הקב"ה לשם ולתהלה ולתפארת.