ירמיהו פרק ל"ג | נצחיות בית דוד

בספר שמואל, ה' הבטיח לדוד שושלת של מלכים שתימשך לעולמי עד. גם כאשר המלך יחטא, ה' הבטיח שהוא אולי יענש, אבל תמיד ישאר המלך: "אֲנִי אֶהְיֶה לּוֹ לְאָב וְהוּא יִהְיֶה לִּי לְבֵן אֲשֶׁר בְּהַעֲוֹתוֹ וְהֹכַחְתִּיו בְּשֵׁבֶט אֲנָשִׁים וּבְנִגְעֵי בְּנֵי אָדָם:  וְחַסְדִּי לֹא יָסוּר מִמֶּנּוּ כַּאֲשֶׁר הֲסִרֹתִי מֵעִם שָׁאוּל אֲשֶׁר הֲסִרֹתִי מִלְּפָנֶיךָ:  וְנֶאְמַן בֵּיתְךָ וּמַמְלַכְתְּךָ עַד עוֹלָם לְפָנֶיךָ כִּסְאֲךָ יִהְיֶה נָכוֹן עַד עוֹלָם". ממלכת יהודה נמצאת רגע לפני החורבן, ונראה שההבטחה הזו לא מתקיימת. 

במשך כל התקופה, ירמיהו הזהיר את בני יהודה שנצחיות המקדש, בניין ירושלים, וכיסא דוד, תלויים בהתנהגות של העם, והם סירבו להקשיב. כאשר החורבן מתנפץ עליהם הם מזועזעים. הם כועסים על הקב"ה ומרגישים שהוא זנח את ההבטחות שלו. הפר את הברית עם בית דוד וזנח את המקדש והכהונה. כך הקב"ה מתאר את דברי העם:  "הֲלוֹא רָאִיתָ מָה הָעָם הַזֶּה דִּבְּרוּ לֵאמֹר שְׁתֵּי הַמִּשְׁפָּחוֹת אֲשֶׁר בָּחַר ה' בָּהֶם וַיִּמְאָסֵם וְאֶת עַמִּי יִנְאָצוּן מִהְיוֹת עוֹד גּוֹי לִפְנֵיהֶם".

מזמור פ"ט בתהלים מוקדש לטענה הזו. הוא פותח בהבטחות מרוממות על הברית שהקב"ה הבטיח לדוד: "כָּרַתִּי בְרִית לִבְחִירִי נִשְׁבַּעְתִּי לְדָוִד עַבְדִּי... לֹא אֲחַלֵּל בְּרִיתִי וּמוֹצָא שְׂפָתַי לֹא אֲשַׁנֶּה" (תהלים פ"ט, ד),  אך רק בשביל להאשים בכעס: "וְאַתָּה זָנַחְתָּ וַתִּמְאָס הִתְעַבַּרְתָּ עִם מְשִׁיחֶךָ... אַיֵּה חֲסָדֶיךָ הָרִאשֹׁנִים אֲ—דֹנָי נִשְׁבַּעְתָּ לְדָוִד בֶּאֱמוּנָתֶך" (מזמור פט, לט, נ). מה יש להשיב לטענות של המזמור? האם ה' באמת זנח את הברית עם בית דוד? 

זה התפקיד של הנבואה בפרק שלנו. ה' מדגיש את נצחיות הברית עם דוד ועם בני ישראל, ומבטיח שיום יבוא והקב"ה ישיב את בני ישראל וירחם עליהם: "כֹּה אָמַר ה' אִם לֹא בְרִיתִי יוֹמָם וָלָיְלָה חֻקּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ לֹא שָׂמְתִּי:  גַּם זֶרַע יַעֲקוֹב וְדָוִד עַבְדִּי אֶמְאַס מִקַּחַת מִזַּרְעוֹ מֹשְׁלִים אֶל זֶרַע אַבְרָהָם יִשְׂחָק וְיַעֲקֹב כִּי אשוב אָשִׁיב אֶת שְׁבוּתָם וְרִחַמְתִּים". צריך לקרוא מחדש את ההבטחה של הקב"ה לדוד. ה' הבטיח שזרעו של דוד ימלוך עד עולם. משמעות ההבטחה היא נצחיות, אבל לא רציפות. לעולם לא יחליף את דוד אף אחד, ועד סוף כל הדורות תמיד יהיה מלך מבית דוד, אבל זה לא אומר שבכל דור ודור יהיה מלך שישב על הכיסא. יהיו דורות בהן הכיסא יהיה ריק, ובדורות האלה רק נתפלל לחזרתו של מלך מבית דוד. 

ה' זוכר את הברית עם דוד: "כִּי כֹה אָמַר ה' לֹא יִכָּרֵת לְדָוִד אִישׁ יֹשֵׁב עַל כִּסֵּא בֵית יִשְׂרָאֵל", ולכן הוא מבטיח: "בַּיָּמִים הָהֵם וּבָעֵת הַהִיא אַצְמִיחַ לְדָוִד צֶמַח צְדָקָה וְעָשָׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה בָּאָרֶץ". התקווה למלך צדיק מבית דוד הופיעה כבר בספר, והסברנו שהכוונה הייתה לצדקיהו בביטוי "ה' צדקנו". ירמיהו משתמש שוב בשם שלו, אבל בשביל להדגיש שהתקווה לא נעלמה, ואנחנו עדיין מחכים למלך צדיק מבית דוד שיגשים את התקוות. גם בדור שלנו אין מלך מבית דוד, ואנחנו עדיין מתפללים להתגשמות הנבואה: "בַּיָּמִים הָהֵם תִּוָּשַׁע יְהוּדָה וִירוּשָׁלִַם תִּשְׁכּוֹן לָבֶטַח וְזֶה אֲשֶׁר יִקְרָא לָהּ ה' צִדְקֵנוּ".