ירמיהו פרק לה | הנבואה אל בית הרכבים

ה' מצווה את ירמיהו ללכת אל משפחה בשם "בית הרכבים" ולתת להם לשתות יין. הפסוק מתאר באופן ציורי את היין המזוג לפניהם: "וָאֶתֵּן לִפְנֵי בְּנֵי בֵית הָרֵכָבִים גְּבִעִים מְלֵאִים יַיִן וְכֹסוֹת" (לה, ה) – והדבר מגביר את הפתעתנו ואת הפתעת ירמיהו על סירובם לשתות את היין. בני הרכבים מנמקים את סירובם בציווי עתיק של אבי המשפחה, יהונדב בן רכב – שלא ישתו יין, ושלא יגורו במבני קבע אלא באוהלים.

נאמנותם המרשימה של בני הרכבים לצו אביהם משמשת בפרק כתוכחה לאנשי יהודה: "כִּי הֵקִימוּ בְּנֵי יְהוֹנָדָב בֶּן רֵכָב אֶת מִצְוַת אֲבִיהֶם אֲשֶׁר צִוָּם וְהָעָם הַזֶּה לֹא שָׁמְעוּ אֵלָי" (לה, טז), והתוכחה היא כמובן, על דרך הניגוד – אם בני רכב שומרים היטב על מצוות אביהם, מדוע בני יהודה שמותרים חזור והשכם על ידי הנביאים אינם שומרים את הצו שהם קיבלו?

הדברים שאמרנו עד כאן, הם הקשר הפשוט שבין המשל ובין הנמשל, כפי שאומר ירמיהו. אבל דומה שבלימוד הפרק יש לשאול – האם טמון כאן יותר מזה? האם יש קשר בין הציווי שנצטוו בני יהונדב בן רכב לבין חטאיהם של ישראל, מעבר לנושא הכללי של שמירת ציווי עתיק?

ד"ר ראובן גפני במאמרו המצורף עומד על כך שחטאי העבודה הזרה של יושבי הארץ היו קשורים באופן מובהק להיותם חקלאים ועובדי אדמה. אדם שחייו תלויים במזג האוויר, נוטה בסופו של דבר לעבוד להם ולהאלילם. ואכן הבעל, שעבודתו הייתה נפוצה בישראל, נתפס כאל הגשם. יהונדב בן רכב (שנלחם בעצמו נגד עבודת הבעל; מל"ב פרק י) מצווה על בני ביתו לדור באוהלים - שלא יהיו חקלאים אלא רועי צאן, וכך סיכוי רב יותר שלא יטו אחר עבודה זרה. כך מסביר גפני את הפסוקים בתחילת הספר, "לכתך אחרי במדבר" – דווקא במדבר, כנוודים, לבני ישראל קל יותר להישאר נאמנים לקב"ה. גם האיסור על שתיית היין נועד למנוע הוללות והליכה אחר עבודה זרה. וכפי שאומר הנביא הושע, דווקא לאחר תקופת צינון במדבר וחזרה לעבודת ה', אפשר לחזור ולטעת כרמים: "לָכֵן הִנֵּה אָנֹכִי מְפַתֶּיהָ וְהֹלַכְתִּיהָ הַמִּדְבָּר... וְנָתַתִּי לָהּ אֶת כְּרָמֶיהָ מִשָּׁם" (הושע ב, טז). הציווי של יהונדב בן רכב, אם כן, נועד למנוע את חטאי בניו וממילא הם לא יגלו ויזכו להאריך ימים בארץ ישראל: "לְמַעַן תִּחְיוּ יָמִים רַבִּים עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה אֲשֶׁר אַתֶּם גָּרִים שָׁם" (לה, ז).

אם כן, אנשי יהודה ויושבי ירושלים יכולים ללמוד מבני הרכבים פעמיים: קודם כל, את עצם הנאמנות לדברי אביהם. וברמה עמוקה יותר, אנשי יהודה יכולים ללמוד מן הרכבים נקודות מפתח שיעזרו להם להישאר נאמנים לה', ולא לנטות אחר עבודה זרה.