ירמיהו פרק מז | נבואה אל פלישתים
הפרק נפתח בכותרת היסטורית שמציינת מאורע ברור – "בטרם יכה פרעה את עזה". מן הכותרת נשמע שהפרק עתיד לעסוק בכיבושה הצפוי של עזה על ידי מצרים. אבל באופן מפתיע, נשמע שהפרק עוסק דווקא בפורענות שתבוא מצפון – דהיינו מבבל – "הִנֵּה מַיִם עֹלִים מִצָּפוֹן" (מז, ב).
כיצד יש להבין, אם כן, את כוונת פרקנו? פרופ' יהודה אליצור מציע שזו בדיוק הנקודה: הנבואה נאמרת בתקופה בה מצרים נמצאת בגדולה חסרת-תקדים. אנחנו נמצאים לאחר ניצחונו של פרעה נכה את יאשיהו בקרב מגידו, ומצרים מתקדמת עוד ועוד צפונה ומנצחת את בבל פעם אחר פעם. את האווירה הזו משקפת הכותרת ההיסטורית של הפרק – "בטרם יכה פרעה את עזה" – כרגע האיום הקונקרטי ממנו מפחדת עזה מגיע בכלל מכיוון מצרים.
במסגרת מצב היסטורי נתון זה, נמצאת גם ממלכת יהודה. המלך יהויקים התמנה כמלך מטעם פרעה נכה מלך מצרים, והוא כנראה שומר אמונים למצרים כמעצמה בעלת המילה האחרונה, עמה יש לשתף פעולה. אבל ירמיהו כבר משקיף אל העתיד: הוא יודע שעתיד להופיע גוי מצפון שיכבוש את הבמה וישנה את כללי המשחק. עומד ירמיהו מול עזה שמפחדת ממצרים ואומר לה – את בכלל צריכה לפחד מהכיוון הצפוני. אותה אמירה נאמרת באותה עת לממלכת יהודה – שמתעקשת להיות נאמנה למצרים ולא מבינה שבקרוב מצרים כבר לא תהיה חלק מן המשחק. הסיפור האמיתי מגיע מן הצפון, ולכך יש להיערך.
תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)