ירמיהו ז' | היכל ה' היכל ה' היכל ה' המה
נבואה זו היא מהמפורסמות בספר ירמיהו. ירמיהו מצטווה לנבא נבואה זו דווקא בעומדו בשער בית ה'. בפתיחתה של הנבואה קורא ירמיהו לעם לתקן את דרכיו. דבריו מובאים כנגד דבריהם של נביאי השקר: "אַל תִּבְטְחוּ לָכֶם אֶל דִּבְרֵי הַשֶּׁקֶר לֵאמֹר הֵיכַל ה' הֵיכַל ה' הֵיכַל ה' הֵמָּה" (ירמיהו ז', ד) – נביאי השקר אומרים שהיכל ה' לא יכול להיחרב - ולכן אין צורך לתקן את דרכינו כדי להישאר בטוחים בירושלים. ירמיהו כנגדם מתנה את ההישארות בירושלים בתיקון ותשובה: "כִּי אִם הֵיטֵיב תֵּיטִיבוּ אֶת דַּרְכֵיכֶם וְאֶת מַעַלְלֵיכֶם אִם עָשׂוֹ תַעֲשׂוּ מִשְׁפָּט בֵּין אִישׁ וּבֵין רֵעֵהוּ... וְשִׁכַּנְתִּי אֶתְכֶם בַּמָּקוֹם הַזֶּה" (ירמיהו ז', ה-ז).
מפסוקי התוכחה של הנביא משתקפת התפיסה של העם: "הֲגָנֹב רָצֹחַ וְנָאֹף וְהִשָּׁבֵעַ לַשֶּׁקֶר וְקַטֵּר לַבָּעַל וְהָלֹךְ אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים אֲשֶׁר לֹא יְדַעְתֶּם: וּבָאתֶם וַעֲמַדְתֶּם לְפָנַי בַּבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר נִקְרָא שְׁמִי עָלָיו וַאֲמַרְתֶּם נִצַּלְנוּ לְמַעַן עֲשׂוֹת אֵת כָּל הַתּוֹעֵבוֹת הָאֵלֶּה: הַמְעָרַת פָּרִצִים הָיָה הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר נִקְרָא שְׁמִי עָלָיו בְּעֵינֵיכֶם גַּם אָנֹכִי הִנֵּה רָאִיתִי נְאֻם ה'" (ירמיהו ז', ט-יא; הציטוט הארוך בשל יסודיות הפסוקים) - העם חושב שאפשר לחטוא לכל רוחב הגזרה – בבין אדם לחברו ובבין אדם למקום, בחטאים החמורים ביותר – ואז לבוא לבית ה', לכפר על החטאים ולהינצל. תגובת הנביא לתפיסה זו ברורה וחדה: הַמְעָרַת פָּרִצִים הָיָה הַבַּיִת הַזֶּה?!
ירמיהו מביא תקדים לכך שבית ה' יכול להיחרב – כמו שקרה למשכן שילה: "כִּי לְכוּ נָא אֶל מְקוֹמִי אֲשֶׁר בְּשִׁילוֹ אֲשֶׁר שִׁכַּנְתִּי שְׁמִי שָׁם בָּרִאשׁוֹנָה וּרְאוּ אֵת אֲשֶׁר עָשִׂיתִי לוֹ מִפְּנֵי רָעַת עַמִּי יִשְׂרָאֵל" – משכן שילה נחרב, לאור מצבו של העם, וכך גם המקדש יכול להיחרב. מה יענה העם לטענה זו? עיון באחד מפרקי תהילים יכול להעלות תשובה אפשרית של העם: "וַיִּטֹּשׁ מִשְׁכַּן שִׁלוֹ אֹהֶל שִׁכֵּן בָּאָדָם... וַיִּמְאַס בְּאֹהֶל יוֹסֵף וּבְשֵׁבֶט אֶפְרַיִם לֹא בָחָר: וַיִּבְחַר אֶת שֵׁבֶט יְהוּדָה אֶת הַר צִיּוֹן אֲשֶׁר אָהֵב" (תהילים ע"ח, ס-סח) – אולי העם טוען: אכן משכן שילה נחרב, אבל בעקבות העובדה שה' מאס בשבט אפרים. מאז, ה' בחר בשבט יהודה ובבית דוד – בחירה נצחית, כמקום השכנת השכינה לעולם – ולכן אף ששילה נחרבה, ירושלים לא תחרב. אפשר להוסיף לכך שבעת נבואות ירמיהו, ממלכת ישראל כבר גלתה וזה יכול לחזק את תפיסת העם: ה' מאס באפרים ובחר ביהודה. כדי להוציא מכל אפשרות לחשוב כך, מדגיש ירמיהו שגזירת הגלות מרחפת על יהודה, בדיוק כשם שנעשה לאפרים: "וְהִשְׁלַכְתִּי אֶתְכֶם מֵעַל פָּנָי כַּאֲשֶׁר הִשְׁלַכְתִּי אֶת כָּל אֲחֵיכֶם אֵת כָּל זֶרַע אֶפְרָיִם" (ירמיהו ז', טו).
לניתוח מדוקדק יותר של הפרק, מוזמנים לקרוא את הדברים המצורפים מפי הרב דוד סבתו.
תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)