זכריה פרק י"ב | המלחמה על ירושלים

הפרקים האחרונים בספר זכריה מתארים שלעתיד לבוא תהיה מלחמה גדולה של כל העמים על ירושלים, מלחמה שבסופה תהיה גאולה גדולה ליהודה וירושלים. הנבואה דומה לנבואה על מלחמת גוג ומגוג שבספר יחזקאל (לח-לט. מוזמנים להשוות – דומה ושונה בין הנבואות).

תיאור המלחמה שבפרק ממשיך להשתמש במוטיב הסוסים שכבר עלה בנבואות הקודמות. כעת, הנבואה מתייחסת לסוסיהם של העמים, אותם יכה ה' בעיוורון – "בַּיּוֹם הַהוּא נְאֻם ה' אַכֶּה כָל סוּס בַּתִּמָּהוֹן וְרֹכְבוֹ בַּשִּׁגָּעוֹן" (יב, ה), בעוד יהודה לא תבטח בסוסיה אלא תפנים שהביטחון שלה הוא ביטחון בה' – "וְאָמְרוּ אַלֻּפֵי יְהוּדָה בְּלִבָּם אַמְצָה לִי יֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִַם בַּה' צְבָאוֹת אֱ-לֹהֵיהֶם".

נקודה מעניינת מופיעה בפסוק הבא: "וְהוֹשִׁיעַ ה' אֶת אָהֳלֵי יְהוּדָה בָּרִאשֹׁנָה לְמַעַן לֹא תִגְדַּל תִּפְאֶרֶת בֵּית דָּוִיד וְתִפְאֶרֶת יֹשֵׁב יְרוּשָׁלִַם עַל יְהוּדָה" (יב, ז). הנבואה מתייחסת לא רק לגאולת עם ישראל אלא מחשבת מראש את המצב החברתי הצפוי לאחר הגאולה: אם ירושלים המבוצרת היא זו שתזכה ראשונה להיגאל, יושבי ירושלים אולי יתנשאו על שאר יושבי יהודה. לכן, ה' יושיע קודם את אוהלי יהודה, היושבים במקומות ארעיים וחשים מוגנים פחות – וכך לא יתגאו יושבי ירושלים. מעבר ללקיחת המצב החברתי הצפוי בחשבון, נראה שיש כאן נקודה עמוקה: הדגשת הביטוי אוהלי יהודה מתחברת לשילוב בין גאולה לבין פשטות. 

בפרק ט', עמדנו על כך שלכאורה בגאולה היינו מצפים לשפע של סוסים - אבל זכריה מסביר שבגאולה דווקא ייכרתו הסוסים. באופן דומה, כשאנחנו שומעים גאולה אנחנו מדמיינים עוצמה ופאר. כאן, הגאולה מתמקדת דווקא באוהלים. המבנים הפשוטים, אלה שאינם מרשימים – שם תוכל להתחיל הגאולה, שהרי שם יש ביטחון בה' ולא ביטחון בזרועו של האדם (השוו: ישעיהו לג, כ).