זכריה פרקים ד-ה | המשך מראות זכריה, והצעת מבנה למראות זכריה

בפרקים ד-ה אנחנו ממשיכים לפגוש את מראות זכריה. בפרק ד' מתואר מראה של מנורת שבעה קנים ושני ענפי זית גדולים מימינה ומשמאלה. גם בנבואה זו, זכריה שואל כמה וכמה פעמים את המלאך מה פשרו של המראה. בסופו של דבר, תוכן הנבואה מתקשר להנהגת זרובבל ולכך שהגאולה החיוורת עוד תמשיך ותגדל. בפרק ה' מובא רצף של מראות קשים להבנה – מגילה עפה, אישה יושבת בתוך איפה (כלי מדידה) ומייצגת את "הרשעה", ושתי נשים הנושאות איפה ומוליכות אותה אל ארץ בבל.

במאמר המצורף, הרב יואל בן נון מנתח באריכות את נבואות חגי וזכריה ואת הקשר ביניהן לבין חג החנוכה. בהתייחס לרצף מראות זכריה (עיינו במיוחד בעמ' 7-27 בקובץ), הרב יואל מציע שמראות זכריה עצמם מסודרים במבנה קונצנטרי, בצורת מנורה. כך, נבואת הסוסים שבפרק א' מקבילה לנבואת המרכבות שבפרק ו'. מראה הקרנות והחרשים (פרק ב) מקבילים למראות האיפה והנשים (פרק ה) ובתווך מצויים מראות המנורה והאבן - המתייחסים ליהושע הכהן הגדול וזרובבל פחת יהודה.

במראות הסוסים, הסוסים יוצאים להתהלך בארץ מטעם ה' ומוצאים שכל הארץ יושבת ושוקטת, מלבד ירושלים. במראות אלה נשמעת הזעקה – מתי ירחם ה' את ירושלים? ומובאת ההבטחה שה' ישוב לירושלים ויקצוף על הגויים. במראות הקרנות והחרשים מוזכרים הגויים שהגלו את יהודה, "אֲשֶׁר זֵרוּ אֶת יְהוּדָה אֶת יִשְׂרָאֵל וִירוּשָׁלִָם", ובמראות האיפה והנשים, הרשעה נישאת בחזרה אל ארץ בבל כחלק מהליך החזרת הסדר העולמי על כנו, וסגירת החשבון עם בבל. נשיאת הרשעה חזרה לבבל משלימה גם את ההמלצה לישראל לנוס מבבל ולחזור לירושלים (ב, י).

בתווך, נמצאות הנבואות ליהושע וזרובבל, והן מהוות את המפתח למימוש הנבואות כולן. הרב יואל מציע ששני ענפי הזית מסמלים את שני המנהיגים הללו, ששניהם נמשחים בשמן (ועיינו רש"י ד, יד). מימוש הגאולה תלוי בהנהגה הכפולה - שמשלבת הן את המלוכה והן את הכהונה. וכפי שמסכמים הפסוקים בסוף פרק ו' – בנבואת העטרות החותמת את מראות זכריה: "וַעֲצַת שָׁלוֹם תִּהְיֶה בֵּין שְׁנֵיהֶם" (ו, יג).

להרחבה, מוזמנים כמובן לקרוא את המאמר המלא המצורף. שם הרב יואל מרחיב ומפרט את המבנה שהוא מציע למראות זכריה, מציע כמה תתי-מבנים שונים, ומתייחס בהרחבה רבה יותר לפרטי הנבואה, השתלבותם במבנה הכולל – ומשמעות הדברים.