חקת | הספד למרים

בפרשתנו מסופר על מותה של מרים.

"ויבאו בני ישראל כל העדה מדבר צן בחדש הראשון וישב העם בקדש ותמת שם מרים ותקבר שם." 

התורה אשר אינה מרבה סתם לספר על מותם של אנשים וודאי לא של דמויות נשיות בוחרת לספר לנו על מותה של מרים. נראה אם כן שהסתלקותה של מרים היא משמעותית ולכן סיפרה לנו התורה על כך.  
מה מיוחד כל כך במרים המצדיק ומצריך שהתורה תספר על מותה? 
מרים אינה מופיעה בסיפורי התורה באופן בולט כמו אחיה משה ואהרון. למעשה מרים בשמה מופיעה בשלשה סיפורים ושוב בפרשת פנחס בהצגת תולדות בית הלוי. מרים מופיעה בשמה לראשונה בקריעת ים סוף בשנית בשעת מחאתה נגד היפרדות משה מציפורה ולאחרונה בפרשתנו בשעת מותה. בנוסף מרים מופיעה כ-"אחותו", של משה, בסיפור משה בתיבה.  
חז"ל מזהים את מרים כ-פועה, אחת המיילדות המסרבות להישמע לפרעה ולהמית את ילדי ישראל הנולדים. כמו כן חז"ל במדרשיהם מייחסים למרים את איחודם המחודש של הוריה עמרם ויוכבד המביא להולדתו של משה.  
הסתכלות ברשימה מצומצמת זו מציירת בעיננו תמונה של דמות ייחודית. מרים היא ללא ספק מנהיגה אך לא מנהיגה העומדת בראש הציבור. להפך, מרים היא מנהיגה המניעה דברים מתוך שורות העם. מנהיגותה וייחודיותה של מרים היא הבאת חיים.  
ללא עידודה של מרים לא היו הוריה חוזרים לחיי משפחה נורמטיביים ומשה לא היה בא לעולם. בשעה שמשה מושם בתיבה בין הקנים ביאור, מרים עומדת מרחוק לראות שלא יארע לא כל רע. היא הדואגת לספק לו מינקת להבטיח את קיומו בבית בת פרעה. מוקדם יותר, מרים/פועה מסכנת את חייה על מנת להבטיח חיים לילדי ישראל.  
בקריעת ים סוף אין צורך בהבאת או שימור חיים פיזיולוגים אך מרים יוצקת חיי רוח ושמחה בין הנשים בהוצאתם לשיר ולרקוד לצד הגברים. גם בשעת מעידתה של מרים, בשעה שהיא מדברת נגד משה, הדברים נובעים מרצון לתקן ולהביא חיים איכותיים יותר לבית משה וצפורה. 
מרים ללא ספק היא מקור חיים לעם ישראל ובשל כך היא זוכה לספק מים שהם יסוד החיות למחנה ישראל בארבעים שנות נדודיהם במדבר.  
מיתתה של מרים היא גם מיתה חלקית של כלל קהל ישראל. במיתת מרים נלקחת הבאר שסיפקה מים למחנה, שסיפקה חיים ליושבי המחנה. לכן ראוי לציין את מיתתה בתורה.  

"ותמת שם מרים ותקבר שם. ולא היה מים לעדה... "

שבת שלום