בראשית | והנה טוב מאד
בראשית "והארץ היתה תוהו ובוהו" ואז מתחיל הקב"ה בבריאה כאשר בסופה ובשיאה נברא אדם. "ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם א-להים ברא אתו זכר ונקבה ברא אתם." כיוון שהקב"ה רוצה שהאדם ייקח שליטה על העולם "ויאמר א-להים נעשה אדם בצלמנו כדמותנו וירדו בדגת הים ובעוף השמים ובבהמה ובכל הארץ ובכל הרמש הרמש על הארץ", הוא מברך את האדם:
ויברך אתם א-להים ויאמר להם א-להים פרו ורבו ומלאו את הארץ וכבשה ורדו בדגת הים ובעוף השמים ובכל חיה הרמשת על הארץ. ויאמר א-להים הנה נתתי לכם את כל עשב זרע זרע אשר על פני כל הארץ ואת כל העץ אשר בו פרי עץ זרע זרע לכם יהיה לאכלה
בעקבות בריאת האדם קובעת התורה "וירא א-להים את כל אשר עשה והנה טוב מאד". האדם שנוצר כמעשה חומר עם רוח ובצלם אלוקים, יש בו תקווה ופוטנציאל גדול. פוטנציאל זה, עם ברכת ה', מאפשרת לאדם ליצור מציאות בעולם של "טוב מאד".
על מנת שהבריאה תהיה טובה מאד צריך האדם לדעת ולרצות לנצל את ה-"צלם אלוקים" שלו, שיכוון את הממד החומרי והבהמי לעשייה ברוכה. כאשר ה-"צלם אלוקים" שולט באדם יש אפשרות ליצור מציאות ממשית של "טוב מאד". אך מאידך אם האדם מאפשר לצד החומרי והבהמי שבו לעצב את דרכו אז העולם נהייה רע מאד.
התורה מתארת איך האנושות מאבדת את ה-"צלם אלוקים" ומתדרדרת עד שהקב"ה מכריז "וירא י-הוה כי רבה רעת האדם בארץ וכל יצר מחשבת לבו רק רע כל היום". כאשר מאבד האדם את הצלם אלוקים ונותן לצד הבהמי שלו לשלוט הרי שכל החזון של "והנה טוב מאד" נהפך ל-"וכל יצר מחשבת לבו רק רע כל היום".
בשביעי לאוקטובר לדאבוננו ראינו איך האדם הבהמי-חייתי מתנהג בשפלות. הבנו את משמעות "וכל יצר מחשבות לבו רק רע כל היום". וכפי שהקב"ה מחה את כל הרע מהעולם כך עלינו למחות את אותו רשע שסביבנו. ובעזרת כלל האנושות השואפת למצא את ה"צלם אלוקים" שבה, נהפוך את העולם ממקום של "מחשבות לבו רע כל היום" למקום של "טוב מאד".
בתפילה לימים טובים יותר. שבת שלום
תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)