תולדות | "ויקרא להן שמות כשמת אשר קרא להן אביו"

מאמר זה הופיע לראשונה בדף קשר 1790 פרשת תולדות ה' בכסלו תשפ"ד, בעיצומה של המלחמה.

פרשת השבוע מקדישה מקום רב לשמות והם מהוים בה ציר מרכזי. הנותן שם מבטא בו את שאיפותיו וערכיו שכן השם מעניק לנושא אותו מהות וזהות על פי תכונותיו ושאיפותיו. לכן הפרשה מרחיבה במשמעות שמותיהם של גבוריו (יעקב ועשו) ונזקקת גם לקריאת שמותיהם של מקומות (באר שבע) וארועים (חפירת הבארות). כבר במבט ראשוני ניתן לראות שכל קריאות השם בפרשה אינן עוסקות בזהות היחיד כשלעצמו אלא מתרחשות בהקשר של מערכות יחסים עם הסביבה: יעקב – עשו ויצחק – פלשתים. הראשון עוסק במעמדם במורשת המשפחתית בשעתו, ולדורות בבחירת ישראל והמערכת התיאולוגית של יחסינו עם הנצרות והשני בהתמודדות עם הפלשתים על הארץ.

אם נתבונן בשמות שיצחק נותן לבארות, הם משקפים נאמנה את המריבה והשטנה שהוא מרגיש משכניו הפלשתים ואינם מייפים את המציאות, וכן את הצלחתו בסופו של דבר להצליח ולהתרחב על אף הקשיים שהפלשתים הציבו. בהקשר זה יש לציין נקודה חשובה ביותר והיא שיצחק אינו נותן שמות שמאדירות את הכוח או את החרב. הצלחתו מיוחסת לקב"ה ולא לחרבו – "כי עתה הרחיב ה' לנו ופרינו בארץ".

בהקשר זה, אני רוצה לעבור מן הימים ההם לזמן הזה. בחירת השם "חרבות ברזל" למלחמה בין ישראל לפלשתים בימינו היא אומללה ויש למחות נגדה בכל תוקף. החרב הוא אומנותו של עשו הרשע ואילו יעקב מתהדר בפיו. "הקול קול יעקב, והידים ידי עשו". יסוד היסודות של אומתנו הוא שגם כאשר החרב נצרך להגנה עצמית, אין מתגאים בו. כידוע, אסור להניף ברזל על המזבח או להכניס כלי זין לבית המדרש – לא מפני שאין משתמשים בהם למלחמת מצווה אלא מפני שרואים בחרב רע הכרחי ולא ערך שיש להתהדר ולהתקשט בו.

[ראוי לציין שישנו פסוק אחד המדבר על התגאות בחרב – "אשריך ישראל מי כמוך עם נושע בה' מגן עזרך ואשר חרב גאותך ויכחשו איביך לך ואתה על במותימו תדרך" (דברים ל"ג:כ"ט) – וכלל המפרשים מסבירים שכוונת הפסוק היא שחרב גאוותם של ישראל אינו החרב מברזל אלא הקב"ה המגן עליהם ומציל אותם.]

השם "חרבות ברזל" שייך לעולמו של עשו ואסור שישראל ישתמשו בו. ניתן להציע שמות משמות שונים למלחמה העכשוית בדומה לשמות שניתנו בעבר, כגון שמות הקשורים למקום או לזמן (מבצע קדש, מלחמת לבנון, מלחמת יום הכפורים ומלחמת ששת הימים), ניתן לחשוב על שמות המבטאים ערכים ושאיפות (מלחמת השחרור, שלום הגליל) או שמות המבטאים עניינים נוספים אך הכרח להפסיק את השימוש בכינוי "חרבות ברזל" ויש להחליפו במותג אחר.