וירא | אברהם והמלאכים

 

סיפור אברהם והמלאכים מלא במסרים – מצוות ביקור חולים (ה' מבקר את אברהם, י"ח, א'), מצוות הכנסת אורחים (אברהם רץ להאכיל את ה"אנשים", ראה מסכת  שבת, דף קכ"ז עמוד א'), ההיתר לספר "שקר לבן" (ה' משנה את דבריה של שרה אודות גילו של אברהם, רש"י י"ח, י"ג), צניעותה של שרה (רש"י י"ח, ט'). מרוב מסרים, אנו רגילים להתעלם מטבעו הבלתי-מובן של הסיפור עצמו.  לשם איזו מטרה מבקרים המלאכים אצל אברהם? התשובה הפשוטה היא שהם באו כדי לבשר לו על הולדת יצחק הממשמשת ובאה. אך תשובה זו מעלה קושיות, ומכריחה אותנו להעמיק צעד נוסף בשאלה ששאלנו.

1. מדוע הכרחי ליידע את אברהם ששרה תלד בן בעוד שנה? הרי כבר מתחילת פרשת לך-לך, הבטיח הקב"ה לאברהם שיהיו לו ילדים. אף אחת מהאימהות העקרות האחרות – רבקה או רחל – לא קיבלה התראה מראש על הריונה הקרב. ואם נשאל שאלה מעט כללית יותר – מה החשיבות עבורנו, הקוראים, לעובדה שהייתה להולדת יצחק התראה של שנה מראש?

2. באופן ספציפי יותר – רק יום או יומיים קודם לכן הודיע הקב"ה לאברהם את אותו הדבר בדיוק. כאשר הקב"ה מצווה את אברם על המילה הוא משנה את שמו לאברהם ואת שמה של שרי לשרה, ומוסיף "וּבֵרַכְתִּי אֹתָהּ וְגַם נָתַתִּי מִמֶּנָּה לְךָ בֵּן" (י"ז, ט"ז). מספר פסוקים לאחר מכן, ה' אומר לאברהם בפירוש "אֲבָל שָׂרָה אִשְׁתְּךָ יֹלֶדֶת לְךָ בֵּן וְקָרָאתָ אֶת שְׁמוֹ יִצְחָק.... וְאֶת בְּרִיתִי אָקִים אֶת יִצְחָק אֲשֶׁר תֵּלֵד לְךָ שָׂרָה לַמּוֹעֵד הַזֶּה בַּשָּׁנָה הָאַחֶרֶת:" (י"ז, י"ט-כ"א). הודעה זו זהה כמעט לגמרי לבשורה של המלאכים.[1]

3. ומדוע מלאכים? כפי שציינו, הקב"ה בכבודו ובעצמו בישר לאברהם את אותה הבשורה. יתרה מזאת, ה' נגלה לאברהם באותו זמן שהמלאכים באו לאוהלו. זה בוודאי נראה מוזר, שהקב"ה שולח מלאכים לספר לאברהם (או לשרה) את החדשות הטובות כשהוא עצמו באמצע לדבר איתו. אך עוזבים המלאכים, ומיד ממשיך הקב"ה את שיחתו עם אברהם. ככלל, אני חושב שמוצדק לצפות שאדם כאברהם, שאליו מדבר ה' לעיתים תכופות, לא יאלץ להסתמך על מלאכים כדי לשמוע את דבר ה'. למעט אברהם, מלאכים מדברים אל דמויות בתורה שאינן ראויות להתגלות ישירה יותר של הקב"ה, דוגמת הגר, לוט או בלעם.[2] הבחנה זו נכונה בתנ"ך כולו. ה' מדבר אל נביאים, ואילו בני אדם אחרים חווים חוויה יוצאת-דופן של מפגש עם מלאך. אולם אל אברהם מדברים מלאכים פעמיים – בפרשה שאנו עוסקים בה, ומאוחר יותר בשיאה של העקידה.

4. זה מביא אותנו לשאלה עקרונית. כיצד עלינו להבין את תפקידם של המלאכים, כאן ובכל מקום? המלאכים מדברים בשמו של הקב"ה.[3] באופן בסיסי, מלאכים הם התגלמות של רצון ה' – כיצד, אם כן, עלינו להבין את ההבדל בין דיבור ה' אל אברהם בסוף פרשת לך-לך, ודיבור מלאך אליו בתחילת פרשת וירא?

אני חושב שהתשובה לשאלות אלו, כמו גם המפתח להבנת פרשת וירא בכללותה, טמונים בחלקה האחרון של פרשת לך-לך. ברית המילה היא מעשה הפיסי שבאמצעותו כורת אברהם את הברית עם ה'. ברית זו,  הפותחת במילים "הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וֶהְיֵה תָמִים", כוננה מחדש את היחס בין אברהם לבין עולם הטבע. בפרשת לך-לך אברהם מגיב אל העולם הסובב אותו לפי חוקי הטבע והסדר החברתי הרגילים, גם כאשר הוא מקבל עזרה מהקב"ה. כשהוא יוצא לקרב בראש צבא הקב"ה עוזר לו ומבטיח את ניצחונו, אך בכל זאת הוא נאלץ להילחם, ולהשתמש בכוחותיו שלו. אברהם חי בארץ, על אף העובדה שהקב"ה מדבר עמו ממרומים. אך לאחר ברית המילה, אברהם כבר אינו אחד מיושבי הארץ. עתה, הוא מתהלך לפני ה'.

הפסוק הפותח את הפרשה מצביע על שינוי זה בבירור - "וַיֵּרָא אֵלָיו ה' בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא”. שמו של אברהם נשמט מפסוק זה. האברבנאל, בחדות עין, מסיק מכך שהתגלות זו היא המשך ישיר של פרשת ברית המילה, על אף שאלו פרשות שונות.[4] ואולם לא ברור מה מטרת התגלות זו, מה המסר שבה מן הקב"ה אל אברהם. התשובה היא שבמקרה זה, ההתגלות כשלעצמה היא המטרה. אחרי המילה, ה' מתגלה לאברהם בכדי לבלות זמן עמו, בידידות, כיוון שכעת אברהם שייך לחברת ה' ולא לזו של בני האדם. כל אחת מההתגלויות הקודמות של ה' לאברהם נועדה כדי לומר לו משהו מסוים; התגלות זו מסמלת את האחווה בין הקב"ה לאברהם. המילה שינתה את מעמדו של אברהם מזה של אדם צדיק לזה של "ידיד ה'”, חלק מהקהילה הרוחנית. כעת אברהם הוא בעל-ברית ה' ולא בעל בריתם של ענר, אשכול וממרא.

כעת אנו מגיעים לביקור המלאכים. חז"ל אומרים שהסיבה לכך שכאשר המלאכים פוגשים את אברהם הם קרויים "אנשים", בעוד כאשר הם פוגשים את לוט הם קרויים "מלאכים", היא שאברהם היה רגיל למלאכים, ולכן הם נראו לו כאנשים, בעוד עבור לוט היה זה חידוש. בהכללה, אני חושב שמשמעות הדבר שמנקודה זו ואילך, מלאכים נוכחים בחברתו של אברהם כעמיתים, והוא נמצא ביניהם בסביבתו הטבעית. "הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וֶהְיֵה תָמִים". ההתהלכות לפני ה', כפמלייתו של מלך, היא התפקיד שאנו מייחסים בדרך כלל למלאכים. אברהם חי כעת בינות למלאכים, כך שמלאכים נראים בעיניו כבני אדם.

מהו בכל זאת ההבדל בין הודעת ה' על לידת יצחק בפרשת לך-לך לבין זו של המלאך בפרשתנו? שימו לב לניסוח - “שׁוֹב אָשׁוּב אֵלֶיךָ כָּעֵת חַיָּה וְהִנֵּה בֵן לְשָׂרָה אִשְׁתֶּךָ". המלאך  לא רק צופה הולדת בן, אלא מצהיר שיהיה נוכח עם אברהם, ונוכחות זו תתבטא בנוכחות בן לאברהם (“והנה בן"). במילים אחרות, נוכחותם של מלאכים, של הקב"ה, של סביבה שמימית בביתו של אברהם תתבטא באופן טבעי ביצירה וחידוש הנעורים. לא "אתן לך בן", אלא "והנה בן". שרה, בבינתה היתירה של אשה, שמה לב מיד לדקות זו. “אַחֲרֵי בְלֹתִי הָיְתָה לִּי עֶדְנָה?".[5] עבור אברהם יהיה זה בלתי רגיל להיות אב לילד בגיל מופלג כזה, אך עבור שרה נדרשת התעלות מעל הזמן, חזרה לימי נעוריה. לאברהם נולד בן "לִזְקֻנָיו" (כ"א, ב' ו-ז'), אך שרה ממש נעשית צעירה מחדש. כיוון שלא חוותה בעצמה מילה, אם כי היא נכללה בתוצאות התהליך (שמה שונה גם הוא), שרה צוחקת מרוב תדהמה מעצם הרעיון. השטף הרגיל של הזמן נעשה חסר משמעות בביתו של אברהם. המלאכים אינם באים רק כדי לבשר, הם באים כדי לחולל את השינוי עצמו (בדיוק כשם שהם הופכים את סדום, ולפי חז"ל, גם מרפאים את אברהם). במילים אחרות, נוכחות המלאכים כאן מסמלת את שכינת ה' ופעולתה, לא כנס המופעל מרחוק כדי לתקן מצב בעייתי, אלא כשינוי מן השורש של תנאי מחייתו של אברהם בעולם הזה.

מצב טרנסצנדנטי חדש זה של אברהם משתקף בפרשת וירא כולה.

1. כאשר עוזבים המלאכים את אברהם, אומר ה' “הַמְכַסֶּה אֲנִי מֵאַבְרָהָם אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה"? אברהם נעשה שותף של הקב"ה בניהול העולם, בן-לוויה החולק בנטל האחריות. “וְאַבְרָהָם הָיוֹ יִהְיֶה לְגוֹי גָּדוֹל וְעָצוּם וְנִבְרְכוּ בוֹ כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ". האם יכול ה' לפעול בסדום מבלי ליידע את אברהם?

2. אברהם מתווכח עם הקב"ה על תפקידו של הקב"ה בעולם - “הֲשֹׁפֵט כָּל הָאָרֶץ לֹא יַעֲשֶׂה מִשְׁפָּט"? אברהם כבר אינו רק תושב של העולם הגשמי, אלא אחד שמעורב בהגדרת האופן בו ינוהל עולם זה מלמעלה.

3. מדוע נהפכה סדום? התורה אינה מפרטת מה בדיוק כל כך נורא בסדום, מעבר לרמיזה שלא חיבבו אורחים. מן הסתם היו עוד ערים בעולם שלא היו מכניסות אורחים במיוחד, ובכל זאת צרה יוצאת דופן כזו לא היתה מנת חלקן. אני חושב שהתשובה לכך נועצה במצבו החדש של אברהם – ולכן אותם מלאכים המבקרים את אברהם הם אלו שהופכים את סדום.[6] סדום נהפכת משום שארץ ישראל אינה סובלת רוע. השוו:

וְאָמַר הַדּוֹר הָאַחֲרוֹן בְּנֵיכֶם אֲשֶׁר יָקוּמוּ מֵאַחֲרֵיכֶם וְהַנָּכְרִי אֲשֶׁר יָבֹא מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה וְרָאוּ אֶת מַכּוֹת הָאָרֶץ הַהִוא וְאֶת תַּחֲלֻאֶיהָ אֲשֶׁר חִלָּה ה' בָּהּ.

גָּפְרִית וָמֶלַח שְׂרֵפָה כָל אַרְצָהּ לֹא תִזָּרַע וְלֹא תַצְמִחַ וְלֹא יַעֲלֶה בָהּ כָּל עֵשֶׂב כְּמַהְפֵּכַת סְדֹם וַעֲמֹרָה אַדְמָה וּצְבוֹיִם אֲשֶׁר הָפַךְ ה' בְּאַפּוֹ וּבַחֲמָתוֹ.

וְאָמְרוּ כָּל הַגּוֹיִם עַל מֶה עָשָׂה ה' כָּכָה לָאָרֶץ הַזֹּאת ... וַיִּתְּשֵׁם ה' מֵעַל אַדְמָתָם... (דברים כ"ט, כ"א-כ"ז)

השמדתם של תושבי סדום אינה מודגשת כמו שמודגש דווקא חורבן האדמה. מדוע נהפכת סדום על ידי מלאכים הבאים מביקור אצל אברהם לאחר מילתו? זוהי, גם כן, השתקפות של העלאתו של אברהם מעל לסדר הטבעי. ארץ ישראל, הארץ שניתנה לאברהם, אינה עוד ארץ רגילה המצייתת לחוקי הטבע הרגילים. זהו ביתם עלי אדמות של בני-לוויתו של הקב"ה, ארץ שבפני עצמה אינה יכולה לסבול רשע. אותם מלאכים (כלומר, נוכחותו של ה'), שנוכחותם בביתו של אברהם מחדשת את נעוריהם של שרה ואברהם דרך יצחק, מורידים אש וגופרית בעצם נוכחותם בסדום.

4. “וַיְהִי בְּשַׁחֵת אֱלֹהִים אֶת עָרֵי הַכִּכָּר וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת אַבְרָהָם וַיְשַׁלַּח אֶת לוֹט מִתּוֹךְ הַהֲפֵכָה בַּהֲפֹךְ אֶת הֶעָרִים אֲשֶׁר יָשַׁב בָּהֵן לוֹט " (י"ט, כ"ט). בפרשת לך-לך אברהם מציל את לוט בכך שהוא תוקף את המלכים ששבו אותו. בפרשת וירא הוא מציל אותו שוב, פשוט משום שהקב"ה, בזכרו את ידידו אברהם, מפריד את לוט מסביבתו; השתקפות חיוורת של הבדלת אברהם מסביבתו.

5. אבימלך לוקח את שרה אל ארמונו, כשם שעשה פרעה לפניו. במקרה הראשון, מייסרים את פרעה נגעים (שאנו יודעים כמובן שהם מאת ה'), והוא ממהר להשיב את שרה. בפעם הזו, הקב"ה עצמו בא לומר לאבימלך להשיב את שרה. המדרש והמפרשים מתקשים לרסן את תדהמתם מכך שאבימלך ראוי לשמוע את דבר ה'. אני חושב שהמוקד לא צריך להיות מעלתו של אבימלך, אלא הקשר בין אברהם והקב"ה. מישהו גרם לאברהם בעיה מאד חמורה ומאד אישית. הקב"ה מתערב באופן אישי כדי לתקן את המצב. הקב"ה מוסיף – "וְעַתָּה הָשֵׁב אֵשֶׁת הָאִישׁ כִּי נָבִיא הוּא וְיִתְפַּלֵּל בַּעַדְךָ וֶחְיֵה" (כ', ז'). ביחס לשאר תושבי הארץ, לאברהם יש כוחות כמעט מאגיים לפנות אל הקב"ה ולרפא חולים. הקב"ה אומר לאבימלך: "יש לך בעיה, אך לאברהם יש "פרוטקציה" אצלי; הוא אחד משלי, ולכן יוכל לעזור לך".

6. העקידה – זהו כבר שלב אחר, אך כיוון שזמננו תם אשאיר לכם לחשוב על כך בעצמכם.

פרשת וירא היא פרשה נפרדת חדשה כיוון שהיא מתארת שלב חדש לחלוטין בחייו של אברהם. עם זאת, שורשיה נעוצים בסוף פרשת לך-לך. ברית המילה של אברהם מסיימת את סיפורו של האדם הצדיק; ביקורם של המלאכים אצל אברהם מתחיל את סיפורו של האדם השמימי, מה שחז"ל מכנים "מרכבה לשכינה".

שאלות ונקודות לעיון נוסף:

1.

2.

3.

מהו מעמדו החברתי של אברהם בארץ כנען?

4.

" אמר אברהם עד שלא מלתי היו העוברים והשבים באים אצלי תאמר משמלתי אינן באים אצלי, אמר לו הקב"ה עד שלא מלת היו בני אדם באים אצלך עכשיו אני בכבודי בא ונגלה עליך הה"ד וירא אליו ה' באלוני ממרא." (בראשית רבה, פרשה מ"ז סימן י').

5.