עקב | כחי ועצם ידי עשה לי את החיל הזה
משה מתאר לבני ישראל את הטוב והעושר שבארץ אליה הם עומדים להיכנס.
"כי יהוה א-להיך מביאך אל ארץ טובה ארץ נחלי מים עינת ותהמת יצאים בבקעה ובהר ארץ חטה ושערה וגפן ותאנה ורמון ארץ זית שמן ודבש ארץ אשר לא במסכנת תאכל בה לחם לא תחסר כל בה ארץ אשר אבניה ברזל ומהרריה תחצב נחשת."
לכן מצווים ישראל: "ואכלת ושבעת וברכת את י-הוה א-להיך על הארץ הטבה אשר נתן לך". אך בכל מצב של ברכה ושפע קיימת סכנה:
"השמר לך פן תשכח את י-הוה א-להיך... פן תאכל ושבעת ובתים טובים תבנה וישבת ובקרך וצאנך ירבין וכסף וזהב ירבה לך וכל אשר לך ירבה ורם לבבך ושכחת את י-הוה א-להיך המוציאך מארץ מצרים מבית עבדים... ואמרת בלבבך כחי ועצם ידי עשה לי את החיל הזה."
ההצלחה והשפע מביאים איתם סכנה של התנשאות המשכיחה את שורשיו של האדם וכל שכן את "וזכרת את י-הוה א-להיך כי הוא הנתן לך כח לעשות חיל". האדם מתעלם מחלקו של הקדוש ברוך הוא בהצלחותיו. וכדברי הנצי"ב, גם אם אינו מתעלם לגמרי מהקדוש ברוך הוא, הוא מייחס לקב"ה את הכוח לעשות אבל לעצמו את ההצלחות והברכה.
ומי שמוציא את ה' מן המשוואה סביר שימשיך ל-"שכח תשכח את י-הוה א-להיך והלכת אחרי אלהים אחרים...", שכחה גמורה המאפשרת עבודה זרה או ייחוס דברים לכל מיני כוחות מלבד הקדוש ברוך הוא. התוצאה של התדרדרות כזו היא:
"העדתי בכם היום כי אבד תאבדון כגוים אשר יהוה מאביד מפניכם כן תאבדון עקב לא תשמעון בקול י-הוה א-להיכם."
בהמשך דבריו משה עומד על כך שישנה גם סכנה אחרת הנובעת מהצלחה בכיבוש הארץ והברכה וההצלחה לחיים בה.
"שמע ישראל אתה עבר היום את הירדן לבא לרשת גוים גדלים ועצמים ממך... וידעת היום כי י-הוה א-להיך הוא העבר לפניך אש אכלה הוא ישמידם והוא יכניעם לפניך... אל תאמר בלבבך בהדף י-הוה א-להיך אתם מלפניך לאמר בצדקתי הביאני יהוה לרשת את הארץ הזאת..."
משה מציג כאן סוג חדש של "כחי ועצם ידי עשה לי את החיל הזה". האדם מאמין שכל הנעשה, נעשה על ידי הקב"ה. אך האדם בטוח שמעשיו של הקב"ה הם פועל יוצא של צדקתו הוא, ומעשיו הטובים. כוח צדקתי ומעשה ידי הטובים גרם לקב"ה לעשות את החיל הזה. על כך בא משה וקובע
"לא בצדקתך ובישר לבבך אתה בא לרשת את ארצם כי... וידעת כי לא בצדקתך י-הוה א-להיך נתן לך את הארץ הטובה הזאת לרשתה כי עם קשה ערף אתה."
בימינו אנו, בהם אנו זוכים לשוב לארצנו ולראות ברכה והצלחה כלכלית עלינו להפנים את המסר הזה. עלינו להיזהר מקיצוניות בשני הצדדים. אלו המתעלמים ממעשיו הגדולים של הקב"ה בכל ההצלחה - אלו הטוענים כחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה. עלינו להעמידם על "וזכרת את י-הוה א-להיך כי הוא הנתן לך כח לעשות חיל". ומצד שני אלו הרואים בכל מעשי ה', אך סבורים "בצדקתי הביאני ה' לרשת את הארץ הזאת" ולהבהיר להם, "לא בצדקתך י-הוה א-להיך נתן לך את הארץ הטובה הזאת לרשתה".
שבת שלום
תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)