דילוג לתוכן העיקרי

נצבים | פן יש בכם איש או אשה... אשר לבבו פנה היום

"פן יש בכם איש או אשה או משפחה או שבט אשר לבבו פנה היום מעם י-הוה א-להינו ללכת לעבד את אלהי הגוים ההם פן יש בכם שרש פרה ראש ולענה והיה בשמעו את דברי האלה הזאת והתברך בלבבו לאמר שלום יהיה לי כי בשררות לבי אלך למען ספות הרוה את הצמאה לא יאבה יהוה סלח לו כי אז יעשן אף יהוה וקנאתו באיש ההוא ורבצה בו כל האלה הכתובה בספר הזה ומחה י-הוה את שמו מתחת השמים והבדילו י-הוה לרעה מכל שבטי ישראל ככל אלות הברית הכתובה בספר התורה הזה ואמר הדור האחרון בניכם אשר יקומו מאחריכם והנכרי אשר יבא מארץ רחוקה וראו את מכות הארץ ההוא ואת תחלאיה אשר חלה יהוה בה... ואמרו כל הגוים על מה עשה י-הוה ככה לארץ הזאת מה חרי האף הגדול הזה ואמרו על אשר עזבו את ברית -אלהי אבתם אשר כרת עמם בהוציאו אתם מארץ מצרים... ויחר אף י-הוה בארץ ההוא להביא עליה את כל הקללה הכתובה בספר הזה ויתשם י-הוה מעל אדמתם באף ובחמה ובקצף גדול וישלכם אל ארץ אחרת כיום הזה" (דברים כט/יז-כז) 

המעיין בפסוקים אלו ישים לב שהתורה פותחת ביחיד - איש או אישה, מרחיבה קצת למשפחה או שבט אך מסיימת בהתייחסות לכלל ישראל. איך "אז יעשן אף י-הוה וקנאתו באיש ההוא", נהיה בסוף "על אשר עזבו את ברית י-הוה א-להי אבתם אשר כרת עמם בהוציאו אתם מארץ מצרים...  ויחר אף י-הוה... ויתשם י-הוה מעל אדמתם באף ובחמה ובקצף גדול..."? 
נראה שהתורה מעצבת את הדברים בצורה הבאה להעביר לנו מסר חשוב. בתחילה יש כאן משהו קטן וחסר משמעות לאומית. "איש או אשה או משפחה או שבט אשר לבבו פנה היום מעם י-הוה א-להינו ללכת לעבד את אלהי הגוים ההם פן יש בכם שרש פרה ראש ולענה". אדם בודד או קבוצת מיעוט שנמשכת לעבודת הגויים וגרוע מכך "שרש פורה ולענה". כדברי הנצי"ב "שאינו רוצה לעבוד ע״ז אלא שאינו רוצה לקבל עול מלכות שמים גם כן. אלא להיות חפשי משום עבודת א-לוה. והוא באמת רע ומר מעובד עבודת כוכבים כיון שאין עליו שום עול ואינו מאמין בדין ומשפט כלל." ואדם זה שאין לו א-לוה ורואה את עצמו כשיא החכמה גם אין לו דבר המונע ממנו להפיץ ולקדם את רעיונותיו "המתקדמים", תוך דחייה וזלזול בדעות אחרות.  
תחילה אמנם הוא אדם יחיד "איש או אישה" עליהם נאמר: "לא יאבה י-הוה סלח לו כי אז יעשן אף י-הוה וקנאתו באיש ההוא ורבצה בו כל האלה הכתובה בספר הזה ומחה י-הוה את שמו מתחת השמים." אך כאשר הוא מפיץ את הרעל של דעותיו, המתקדמות לכאורה, אז כבר נמצא משפחה או שבט ההולכים בדרך זו. "והבדילו (את השבט) י-הוה לרעה מכל שבטי ישראל ככל אלות הברית הכתובה בספר התורה הזה."  ואם עדיין לא ייעשה דבר למנוע את הפצת הדעות המרעילות הללו נגיע גם ל-"על אשר עזבו את ברית י-הוה א-להי אבתם אשר כרת עמם בהוציאו אתם מארץ מצרים... ויחר אף י-הוה בארץ ההוא... ויתשם י-הוה מעל אדמתם באף ובחמה ובקצף גדול." 
על מנת למנוע תופעה כזו עלינו ללמד ולחנך שכל מערכת דעות הנובעות מ-"אשר לבבו פנה היום מעם י-הוה א-להינו", מדחיית הברית שבין הקב"ה וישראל הן דעות פגומות. רק אם נכנס בכנות בברית ה', וערכי הברית הם אשר ינחו את פיתוח דעותינו, רק כך יוכלו דעותינו להיות דעות של ערכי אמת.  
עלינו לקרוא לכל אשר לבבו פונה מעם ה', לאלו שהם שרש פורה ראש, לאלו המתכחשים לברית שבין ישראל והקב"ה - "והשבת אל לבבך... ושבת עד י-הוה א-להיך ושמעת בקלו". 
שבת שלום

תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)