פקודי | ולא יכל משה לבוא

לאחר הקמת המשכן והצבת כל הכלים במקומם מספרת התורה:

וַיְכַס הֶעָנָן אֶת אֹהֶל מוֹעֵד וּכְבוֹד יְהוָה מָלֵא אֶת הַמִּשְׁכָּן.
וְלֹא יָכֹל מֹשֶׁה לָבוֹא אֶל אֹהֶל מוֹעֵד כִּי שָׁכַן עָלָיו הֶעָנָן וּכְבוֹד יְהוָה מָלֵא אֶת הַמִּשְׁכָּן. (שמות מ/לד-לה) 

הענן וכבוד ה' ממלאים את המשכן ולכן משה אינו יכול לבוא אל האהל. נוכחות הקב"ה מונעת מהאדם להיכנס. אמנם שאר בני אדם באמת מנועים מלהיכנס למקום שכינה אך לא כך משה. כבר מצאנו שמשה נכנס אל תוך הענן אל נוכחות הקב"ה בהר סיני. "וַיָּבֹ֥א מֹשֶׁ֛ה בְּת֥וֹךְ הֶעָנָ֖ן וַיַּ֣עַל אֶל־הָהָ֑ר וַיְהִ֤י מֹשֶׁה֙ בָּהָ֔ר אַרְבָּעִ֣ים י֔וֹם וְאַרְבָּעִ֖ים לָֽיְלָה." (שמות כה/יח) 
שאלה זו נשאלה על ידי חז"ל כמובא במדרש הגדול, ותשובתם במדרש היא: "אלא מאי ולא יכול, מלמד שחלק כבוד לשכינה ולא נכנס עד שקרא לו הקב"ה שנאמר 'ויקרא אל משה'.  
תשובתם המרתקת של חז"ל מעלה מנגד קושי אחר. אם משה נמנע מלהיכנס למשכן מרצונו מדוע אומר הפסוק "ולא יכל משה לבא אל אהל מועד" במקום ולא בא משה או ומשה נמנע מלבוא? 
נראה לומר שבדעת המדרש משה אמנם נמנע מדעת עצמו מלהיכנס למשכן. המשכן בעיני משה הוא בית ה' ולכן אין זה ראוי שמשה יכנס שם ללא הזמנה. לא עצם השכינה מונעת ממשה להיכנס אלא מערכת הערכים שלו. אלא, שאצל משה הערכים מושרשים כל כך עמוק עד שהערך מונע ממשה להיכנס. זוהי משמעות לשון הפסוק "ולא יכל משה לבוא". 
התורה בפסוקים אלה מלמדת אותנו לא רק את המסר של כבוד למקומו של הזולת וכל שכן הקב"ה. התורה מעמיקה יותר ובצורת לשונה מלמדת שהאדם צריך לקבע את ערכיו בעומק ליבו עד שהם "כופים" עליו התנהגות ראויה.
שבת שלום