יתרו | ויחן שם ישראל מול ההר

בתחילת פרק יט מספרת התורה שעם ישראל באים למדבר סיני בראש החודש השלישי. בפסוק הבא מפרטת התורה: 

"ויסעו מרפידים ויבואו בדבר סיני ויחנו במדבר ויחן-שם ישראל  נגד ההר." (שמות  יט/ ב) 

בחלקו השני של הפסוק מסופר פעמיים על חניית ישראל, אך הבדל משמעותי ישנו בתיאור. בפעם הראשונה נאמר "ויחנו", בלשון רבים ואילו בשני נאמר "ויחן", לשון יחיד. רש"י במקום מביא את מאמרם של חז"ל: "ויחן שם ישראל - כאיש אחד בלב אחד, אבל שאר כל החניות בתרעומת ובמחלוקת". רגע ייחודי של אחדות בעם ישראל בחנותם מול הר סיני משתקף בלשון היחיד שבפסוק. 
אך עדיין עלינו לנסות להבין את הכפילות שבפסוק. האבן עזרא (בפרושו הארוך) והנצי"ב בהעמק דבר, מציעים שהתיאור הראשון בא לתאר את עצם החנייה במדבר. מנגד, התיאור השני מתאר את צורת החנייה. "ישראל", ביטוי המתאר את גדולי האומה, חונים מול ההר ושאר הציבור בריחוק מה מההר. לשון היחיד "ויחן" בה להדגיש את הקבוצה המצומצמת והסלקטיבית החונה ממש מול ההר.  
גישה שנייה ההולכת בעקבות דברי חז"ל שחנו "כאיש אחד בלב אחד". התיאור הכפול בא לספר לנו על כך שהיו כאן שני שלבים של חניית ישראל.  
רבים מהמפרשים מתקשים בהבנת חלקו הראשון של הפסוק "ויסעו מרפידים ויבואו מדבר סיני". שואלים המפרשים מדוע מספרת לנו התורה שנסעו מרפידים וכי לא ידענו שהיו ברפידים ומשם הם נסעו? אם כן מדוע מדגישה זאת התורה כאן?* 
לדעת רוב המפרשים יש ללכת על דרך המכילתא דרבי ישמעאל המצוטטת ברש"י, "להקיש נסיעתן מרפידים לביאתן למדבר סיני, מה ביאתן למדבר סיני בתשובה, אף נסיעתן מרפידים בתשובה". התורה באה ללמדנו שכבר ביציאתם מרפידים עשו תשובה ובאו לסיני כבעלי תשובה.  
בגישה קצת שונה מופיעים הדברים במכילתא דרבי שמעון בר יוחאי:

"מקיש נסיעתן מרפידים לחנייתן במדבר סיני מה נסיעתן מרפידים בני מסה ובני מריבה היש ה' בקרבנו אם אין (שמ' יז ז) אף חנייתן במדבר סיני בני מסה ובני מריבה היש ה' בקרבנו אם אין. להודיעך כמה הוא כוחה שלתשובה שבשעה קלה שעשו ישראל תשובה מיד נתקבלו".  (מכילתא דרבי שמעון בר יוחאי (אפשטין-מלמד) שמות (פרשת יתרו) פרק יט פסוק ב) 

לדעת רב שמעון בר יוחאי אותה תרעומת ומריבה שמצאנו ברפידים ליוותה את ישראל גם למדבר סיני ולחנייתם שם. מצב זה של תרעומת ומריבה מתואר בלשון הרבים "ויחנו", חנו בפילוג ובדעות שונות. אך בעומדם מול ההר העם מתעשת וחוזר בתשובה, תשובה המתקבלת מיידית על ידי הקב"ה. ובתשובתם הם מתאחדים ולכן "ויחן שם ישראל מול ההר", כאיש אחד בלב אחד.   
חיי היום יום ואתגריהם מכרסמים באחדות העם ובמסירותו לקדוש ברוך הוא. אך ההכרה ברגעים ייחודיים, במצבים מיוחדים, מעוררת בנו את תודעת ה' בקרבנו ואת האחדות הלאומית.

* לדעת הרמב”ן השאלה כלל לא עולה משום שזהו מטבע לשון של התורה במקומות רבים לתאר מסעות ישאל, ויצאו מ-… ויחנו ב- 
שבת שלום