קדושים | סור מרע ועשה טוב
"סור מרע ועשה טוב בקש שלום ורדפהו" (תהילים לד/טו).
ערך יסוד זה משתקף בצורה נאה משני פסוקים בפרשתנו.
"לא תשנא את אחיך בלבבך הוכח תוכיח את עמיתך ולא תשא עליו חטא. לא תקם ולא תטר את בני עמך ואהבת לרעך כמוך אני י-הוה." (ויקרא יט/יז-יח)
"לא תשנא את אחיך בלבבך" - סור מרע. "ואהבת לרעך כמוך" - ועשה טוב.
אך המעיין בפסוקים יבחין שבין שני הציוויים "לא תשנא" ו-"ואהבת לרעך" מופעים מספר ציווים נוספים. ונראה בקריאת הדברים שאותם ציווים מהווים מסגרת ליישום שני הערכים המרכזיים לא תשנא ו-ואהבת. "לא תשנא את אחיך בלבבך" ומתוך כך שלא תשנאהו תוכל להוכיחו. אינה דומה תוכחה הבאה מלב אוהב לזו הבאה מתוך תחושת שנאה. מקבל התוכחה המלאה שנאה ידחה אותה, ואילו זו הבאה מתוך אהבה תתקבל. מקבל התוכחה מאהבה, לחילופין, יתקן את מעשיו ולכן לא תשא חטא על מעשיו המקולקלים שלא תוקנו. ואם לא יתקן מעשיו, מן הסתם יהיה הדבר משום שהוא יבהיר מדוע מעשיו אינם פגומים כפי שנראה על פניו, "ולא תשא עליו חטא" עבור חשד בכשרים. בהעדר שנאה יש הידברות.
"לא תקם ולא תטר" היעדר שנאה בלב מסלק את הדחף לקום ולטור על מעשיו של חברו. מה עוד בשל היכולת להוכיח, בהעדר השנאה, יכול האדם לברר את מעשי חברו ואינו נצרך לנקמה או נטירה. וכאשר יימנע האדם מנקמה ונטירה ליבו יהיה פתוח ל-"ואהבת לרעך כמוך".
סור מרע ומתוך כך יתאפשר לך לעשות טוב ובאופן טבעי תבקש ותרדוף את השלום.
שבת שלום
תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)