תזריע | אשה כי תזריע וילדה זכר

שמה של הפרשה נובע מלשון הפסוק השני "אשה כי תזריע וילדה זכר..."
אמנם ההבנה הפשוטה של תזריע מתייחס לעצם הלידה, אך לא כל המפרשים הבינו כך את לשון הפסוק. רב סעדיה גאון בפירושו לתורה כותב "תזריע – הרתה". ואילו הרשב"ם מפרש "אשה כי תזריע – כי תתעבר בין זכר בין נקבה. אם זכר תלד..." 
לפירושם הפסוק אומר אשה כי תתעבר וילדה זכר...
אשה כי תזריע – תתעבר, ביטוי זה אינו משרת לכאורה את מסר התורה בקטע זה. היה ניתן לומר בפשטות אשה כי תלד זכר וכו' ובהמשך ואם נקבה תלד וכו' מדוע להזכיר כאן את עניין ההיריון? 
נראה שהתורה באה להדגיש לנו שהריונה של אישה אינו מובן מאליו. "כי תזריע" במובן של אם תזריע. וכך גם המשך הפסוק "וילדה" – אם תלד. לא נתון הוא שתזריע – תתעבר וגם אם תתעבר אין זה מובן או ודאי שתגיע לשלב של תלד. ילודה אינה דבר המובן מאליו. 
פעמים רבות אלו שנתברכו בילדים לוקחים את תהליך הלידה והבאת ילדים לעולם כמובנים מאליהם. בכך הם דוחקים את המתקשים להביא ילדים לעולם לפינה של בדידות ופעמים רבות גם למציאות של רגש נחיתות. 
עלינו לזכור, אומרת התורה, את ה-כי - אם הגדול שבפסוק. אם תתעבר ואם תלד. ומתוך תודעה זו עלינו לחבק ולתמוך באלו שלא זכו לברכת ילדים. אנחנו חייבים לעשות את כל שביכולתנו שמי שלא זכה לילדים לא ידחק לפינה או ירגיש נחות לכל אדם אחר בחברה ובקהילה.
שבת שלום